עת"מ 35439-05-14 . בעניין

הרקע לעתירה

1. העותרים, בני זוג בעלי הזכויות בבית צמוד קרקע ברחוב מצפה הבירה במבשרת ציון. משיבה 1, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "הראל" במועצה המקומית מבשרת ציון (להלן: "משיבה 1" או "הוועדה"). משיבה 2, רשומה כבעלת הזכויות במגרש נשוא העתירה (להלן: "המגרש") ומבקשת הבקשה להיתר בנייה נשוא העתירה. המשיב 3, קבלן בנייה אשר רכש את הזכויות במגרש ממשיבה 2. משיבים 2 ו-3 גרים בשכנות לעותרים (משיבים 2 ו-3 ייקראו להלן: "המשיבים").

2. ביום 7.8.11 הגישה משיבה 2 בקשה להיתר בניה אשר כללה בין היתר מספר הקלות מהתוכניות החלות על מקרקעין. היא התבקשה לפרסם את ההקלות בהתאם להוראות סעיף 149 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). המשיבים מסרו לוועדה כי פרסום ההקלות נעשה כדין ובהתאם להוראות החוק. הם אף הניחו בפני הוועדה את הסכמתו של עותר 1, עליה חתם לכאורה, להקלות שהתבקשו בהיתר. ביום 11.7.12, לאחר שהתקיימו שלושה דיונים בבקשה, החליטה הוועדה לאשר את הבקשה להיתר, בכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה. לאחר שהשלימו המשיבים את כל התנאים שנקבעו בהחלטה, ניתן להם ביום 4.7.13, היתר בניה. לאחר שהחלו עבודות הבנייה במקום, החלו העותרים לחשוד כי מבוצעות במגרש עבודות בניה באופן החורג מהמותר. החל מחודש פברואר 2014, שלחו העותרים למשיבה 1 מכתבים בהם ביקשו לקבל הבהרות בנוגע למהות היתר הבנייה שניתן למשיבה 2. עוד התריעו העותרים במכתביהם לפני משיבה 1 על כך שלכאורה מבצעים המשיבים עבודות בנייה בסטייה מהיתר הבניה, וביקשו כי יינתן צו מנהלי להפסקת ביצוע העבודות במקום.

3. הוועדה ביצעה מספר ביקורות במקרקעין, ואף הוציאה מספר צווי הפסקת עבודה מנהליים לעצירת העבודות במקרקעין. בעקבות פעילות הוועדה, נדרשו המשיבים לבצע הריסות והתאמות של הבניה להיתר הבניה, וגם להגיש תכנית שינויים שתשקף את הבנייה בפועל ואת השינויים שבוצעו מההיתר המקורי, כתנאי להמשך ביצוע העבודות. העותרים מצדם פנו לבית משפט זה בבקשה כי יורה על כך שהיתר הבנייה שניתן למשיבה 2 ניתן שלא כדין ולפיכך הוא בטל, וכי ההקלות ותוספות הבנייה שאושרו בהיתר הבנייה במגרש מהווים "סטייה ניכרת", ומשכך ניתנו שלא כדין והן בטלות. עוד ביקשו העותרים כי בית המשפט יורה על הפסקת הבנייה במגרש, ושיינתן צו הריסה המורה למשיבים להרוס את כל מה שנבנה ללא היתר בחריגה מהיתר או בסטייה ניכרת ממנו.

   טענות הצדדים

4. העותרים טענו כי משיבה 1 נתנה למשיבים את ההקלות שביקשו ממנה, על אף שמדובר בהקלות המהוות סטייה ניכרת. כך התבקשה בנייה בשטחים עוטפים החורגים מעבר למה שניתן להתיר בהקלה; הבניה אינה עומדת בהוראות התב"ע הנוגעות לקווי הבניין; והבניין המוצע חורג באופן משמעותי מאופי הבנייה הקיים באיזור. לטענת העותרים, החלטת משיבה 1 נגועה באי חוקיות וחוסר סבירות, כאשר היא לא נתנה את הדעת לפגיעה הצפויה בעותרים ובשכנים אחרים, כמו גם באופי השכונה, ולא הוכחה כל הצדקה תכנונית לאישור ההקלות.

5. עוד הלינו העותרים על האופן בו אושרו ההקלות למשיבים ללא שהתקיימו הוראות הדין הרלוונטיות בהגשת בקשה להקלות. לא פורסמה בעיתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה והמועד להגשת ההתנגדויות; לא הוצגה הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלות בחזית המגרש כנדרש לפי דין; העותרים, על אף היותם מחזיקים בקרקע סמוכה למגרש, לא קיבלו הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלות; ומשיב 3 החתים את בנם של העותרים על הסכמה להקלות בכל הקשור לחניות, לאחר שלקה באירוע מוחי, תוך שהוא מטעה אותו. על הסכמה להקלות בכל הקשור לחניות. על כל אלה, נטען כי לא ניתן לעותרים יומם להתנגד לבקשה להיתר, וכי הבקשה להיתר הוגשה בשמה של משיבה 2, ולא בשמו של משיב 3 אשר רכש את הזכויות במגרש, על מנת לנצל את ההקלות המותרות לבנייה עצמית - הקלות אשר אינן חלות במקרה של בניה קבלנית למטרת רווח.