עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
34482-03-16
23/03/2016
|
בפני השופטת:
עפרה ורבנר
|
- נגד - |
עותרים:
1. עדית אבני 2. דרור אבני
עו"ד שלמה אבני
|
משיבים:
1. הועדה המקומית לתכנון ובנייה 2. מיכל גור 3. יונתן חי
עו"ד קרן גולדשמידט עו"ד רן פינגרר
|
פסק דין |
1.העותרים הגישו עתירה למתן צו, הן כנגד המשיבה 1 - הועדה המקומית לתכנון ובנייה, חיפה, והן כנגד המשיבים 2 ו-3, שעניינה העדר מתן החלטה של המשיבה 1 בבקשה שהוגשה לה ע"י העותרים והנושאת תאריך 7.2.16.
כן ביקשו צו האוסר על המשיבים 2 ו-3 להמשיך בביצוע חפירות במגרש בו הם מבצעים עבודות בנייה (הגוש והחלקה אינם מוזכרים כלל בעתירה, אלא רק בחוות דעתו של המהנדס מר חוראני, כאשר המדובר בחלקה 102 בגוש 12286).
בד בבד עם הגשת העתירה, הגישו העותרים בקשה דחופה למתן צו ארעי, במעמד צד אחד, בהתאם לתקנה 9 לתקנות בתי משפט עניינים מינהליים [סדרי דין], תשס"א-2000, ובו ביקשו שבית המשפט יאסור על המשיבים 2 ו-3 להמשיך בביצוע עבודות החפירה במגרש המצוי ברחוב קוסטה ריקה 8, חיפה, חלקה 102 בגוש 12286.
לטענת העותרים, נתגלו להם עובדות חדשות בנוגע למפלס פני הקרקע, שיש בהן כדי להשליך על היתר הבנייה שניתן למשיבים 2 ו-3 לצורך בניית ביתם.
2.לא ניתן על-ידינו צו ארעי, כמפורט בהחלטתנו מ-16.3.16, אולם קבענו דיון מהיר בבקשה, במעמד הצדדים, לתאריך 23.3.16.
3.מתגובת המשיבים הסתבר, כי בין הצדדים התנהל הליך קודם בעת"מ 52701-05-15, אשר בו ניתן פסק-דין בתאריך ב-24.9.15, ע"י כב' השופט אברהם אליקים.
העותרים כלל לא טרחו לפרט בעתירתם ו/או בבקשה לצו ארעי, את דבר קיומו של פסק-דין זה, אשר התייחס, בין היתר, גם לשאלת גובה הבניין בפועל אל מול הקרקע הטבעית כנקודת ייחוס, וקבע לעניין זה, כי אין הצדקה להתערב בקביעת ועדת הערר.
בית המשפט באותו עניין הדגיש, כי קביעה עובדתית של ועדת הערר שהיא בנושא תכנוני, אינה בגדר חריגה מסמכות, חוסר תום לב, או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, ועל כן אין מקום להתערב בה, וזאת לאחר שבחן את קביעת ועדת הערר ואת הוראות התוכנית המגדירות, כיצד ימדד גובה בניין.
התנהלות זו של העותרים, בהגשת עתירה המתייחסת לשאלת גובה הבניין וסוגיית מציאת נקודת גובה פני הקרקע הטבעית, מבלי להזכיר את פסק-הדין שניתן בעניין לפני חודשים ספורים, הינה התנהלות בלתי ראויה, ויש בה משום חוסר ניקיון כפיים בעת הגשת עתירה לבית המשפט.
עוד נטען ע"י המשיבים לשיהוי בהגשת העתירה, שכן המהנדס חוראני, שעל חוות דעתו מבססים העותרים את פנייתם לועדה מתאריך 7.2.16, כמו גם את עתירתם, ביקר במגרש בו מבוצעות עבודות הבנייה, בתאריך 18.11.15, ואין הסבר מניח את הדעת, מדוע העתירה לבית המשפט הוגשה בתאריך 16.3.16.
המשיבה 1 טענה, כי העותרים קיבלו תשובה בעל פה על פנייתם, אולם הודתה, כי לא ניתן מענה בכתב. לטענתה, היתה רק פנייה אחת לועדה במהלך חודש פברואר 2016, ולא נעשתה פניה מעבר לכך.
ב"כ המשיבה 1 אף הבהירה, כי לא מכנסים את הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בגין כל פניה שנעשית אליה, וודאי, לא לאחר שניתן היתר, אלא אם מתקיימות הנסיבות המפורטות בסעיף 216 לחוק התכנון והבנייה.