המשיבה 1, ציינה בתגובתה לבקשה שהעותרת לא הציגה טעם שיצדיק השלמת טיעון בשלב זה, וכי היה עליה לכלול את מלוא טענותיה במסגרת עתירתה מלכתחילה. עוד הבהירה המשיבה 1 כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה להשלמת טיעון, תבקש היא להגיש טיעון משלים מטעמה.
ואילו המשיבה 2 ציינה בתגובתה כי העותרת מנסה להעלות טיעונים, שלא רק שלא נטענו על ידה בפני ועדת הערר, אלא שאף עומדים בסתירה לטענות שכן נטענו על ידה, שהרי הלכה היא כי בית המשפט המנהלי לא ידון בטענות חדשות שלא נטענו בפני ערכאות קודמות ושניתן היה להעלותן, וכי ממלא אין להתיר לה להעלות במסגרת השלמת טיעון טענות שכלל לא נטענו על ידה בעתירה או בערר.
בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל.
אכן, הלכה היא כי בהליך בפני בית משפט לעניינים מנהליים, לא יידונו ככלל טענות חדשות שלא נטענו בפני הערכאות הקודמות ושניתן וצריך היה להעלותן. כך במיוחד כאשר מדובר בהכרעה בעניינים מקצועיים הקשורים בתכנון ובניה, והמסורים למוסדות התכנון ובית המשפט לעניינים מנהליים אינו ערכאה ראשונה לבחינת עניינים אלה (ראו: עע"מ 9264/10 חברת נ.י.ל.י. נדל"ן בע"מ נ' עיריית גבעת שמואל (30.5.2012).
יחד עם זאת, ומבלי לקבוע כל מסמרות, מאחר שלא הובהר עד תום בשלב זה מהותן של טענות אלו ומה הזיקה בינן לבין טענות שהושמעו עד כה מפי העותרת, ומאחר שמעיון בבקשה עולה, לכאורה, כי אין מדובר אך ורק בטענות תכנוניות מובהקות, ועל מנת שתהא בפני בית המשפט תמונה מלאה אודות המחלוקת בין הצדדים - מוצא אני לנכון בנסיבות העניין להתיר לעותרת הגשת השלמת הטיעון, כאשר מנגד תעמוד למשיבות הזכות להשיב לטענות אלה.
העותרת רשאית, אפוא, להגיש השלמת טיעון בכתב בהיקף שלא יעלה על 5 עמודים עד ליום 5.12.2017, ואילו המשיבות תהיינה רשאיות להגיש תשובה מטעמן להשלמת הטיעון בכתב בהיקף זהה עד ליום 19.12.2017.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
תז"פ – 20.12.2017
ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ח, 23 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.