עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
32097-06-16
20/09/2016
|
בפני השופטת:
נאוה בן אור
|
- נגד - |
העותרת:
לאה רסלר קליין עו"ד יהודה רסלר
|
המשיב:
1. מנהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים 2. רשות האוכלוסין וההגירה
עו"ד שני רוזנבליט-שמעונוביץ
|
פסק דין |
עניינה של העתירה בהחלטת המשיב מ- 13.4.2016, לפיה אין העותרת זכאית להיתר להעסקת עובד זר.
החלטת המשיב נשענת על דחיית בקשתה של העותרת לגמלת סיעוד על ידי המוסד לביטוח לאומי, משלא צברה את מספר הנקודות הנדרש במבחן התלות. בהחלטה הנתקפת בעתירה ציין המשיב, כי ככל שתחול החמרה במצב בריאותה של העותרת תוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שייערך לה מבחן חוזר במסגרת "תביעה להחמרת מצב", וככל שהכנסתה של העותרת אינה מקימה לה זכות לגמלה מן המוסד לביטוח לאומי, תוכל לפנות למשיב לשם עריכת מבחן חוזר.
העותרת, יש לומר, אינה תוקפת את נהליו של המשיב, לפיהם היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד יינתן על פי הזכאות והמבחנים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי בנוגע לתביעות לגמלאות/קצבאות. טענתה היא שהחלטת המשיב בעניינה שלה אינה סבירה לנוכח התמונה המצטיירת מן התעודות הרפואיות שצרפה.
על אף שביקשתי את התייחסותו של ב"כ העותרת לשאלת מיצוי ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי (היינו, הגשת ערעור על קביעתו) עמד הוא על העתירה. בהודעת הבהרה טען, כי העותרת לא פנתה מעולם למוסד לביטוח לאומי ולא עברה מבחן תלות במסגרתו, וכי פנייתה הישירה הייתה למשיב ולמיטב הבנתה מבחן התלות בוצע על ידו (אפשרות העומדת לכל מי שהכנסתו אינה מקימה לה זכות לגמלה מן המוסד לביטוח לאומי).
דין העתירה להידחות.
בניגוד לעולה מהודעת ההבהרה מטעם העותרת, החלטת הדחייה של המשיב נסמכת על קביעת המוסד לביטוח לאומי וכך עולה גם מתגובתו המקדמית של המשיב, בה נטען, כי אין ידוע לו האם מוצו הליכי הערעור של העותרת מול המוסד לביטוח לאומי. יתרה מזאת, בתגובתו המקדמית לעתירה ציין המשיב, כי בפני העותרת עומדת גם האפשרות לפנות בבקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר, בחריגה מן הקריטריונים הרגילים. אפשרות זו הוסברה לב"כ העותרת בשיחה טלפונית שערכה עמו ב"כ המשיב ומטעמים בלתי מובנים עמד הוא על בירור העתירה.
הנה כי כן, לפני העותרת פתוחות דרכים, שלא מוצו, לשינוי החלטת המשיב. הדרך האחת, ערעור על קביעתו של המוסד לביטוח לאומי. הדרך האחרת, פנייה למשיב בבקשה שיישקלו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הקריטריונים הרגילים. ניתן להניח כי ככל שתוגש בקשה כזו היא תישקל בלב פתוח ובנפש חפצה.
העתירה נדחית, אפוא.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת