עת"מ 30119-02-13 רחום נ' וועדת הערר לתכנון ובנייה – מחוז צפון ואח'

עתירה נגד החלטת המשיבה 1, ועדת הערר לתכנון ובנייה ("ועדת הערר"), מיום 31.12.12 בערר מס' 216/12 ("ההחלטה") שבה נדחה הערר שהגיש העותר על החלטת המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – נהרייה ("הוועדה המקומית") מיום 22.7.12. בהחלטתה קיבלה הוועדה המקומית, בתנאים, בקשה לשימוש חורג שהגישה משיבה 3, עיריית נהרייה ("העירייה") במגרש ספורט הסמוך לביתו של העותר ברח' העצמאות 9/1 בנהרייה והידוע כחלקה 20 בגוש 18162 ("המגרש").

רקע

העותר מתגורר בבית שהוקם לפני עשרות שנים בשטח שייעודו הוא שטח ציבורי פתוח. בצמוד לבית נמצא המגרש, שנבנה על קרקע שייעודה הוא מגורים. המגרש שימש בעבר למשחקי קט רגל, ובשנת 2011 הרסה אותו העירייה והקימה תחתיו מגרש אחר, גדול יותר. המגרש נבנה בניגוד להוראות תוכנית המתאר החלה על המקרקעין ומבלי שניתן היתר לשימוש חורג.

העותר פנה לעירייה בניסיון למנוע את המשך ביצוע עבודות הבנייה ללא היתר, וטען גם כי בניית המגרש והפעלתו מהווה מטרד הגורם לו נזק. משלא נענו פניותיו הוא עתר ביום 18.4.12 לבית המשפט כנגד בניית המגרש ללא היתר ובניגוד לתוכנית המתאר החלה על המקרקעין (עת"מ 24723-04-12) ("העתירה הקודמת"). העתירה הקודמת נמחקה בהמלצת בית המשפט, על מנת לאפשר לצדדים למצות את ההליך התכנוני.

בעקבות כך, ועל מנת לאפשר שימוש במגרש עד שתאושר תוכנית מתאר המשנה את ייעוד המקרקעין, הגישה העירייה לוועדה המקומית בקשה להיתר לשימוש חורג שתכליתה "לגליזציה למגרש משחקים קיים ושימוש חורג [ל]מגרש ספורט פתוח במקום מגורים" ("הבקשה"). העותר הגיש התנגדות לבקשה בנימוק שהשימוש החורג המבוקש גורם לו למטרדים קשים. הוועדה המקומית דחתה את התנגדות העותר והתירה את השימוש החורג ("ההיתר") תוך שקבעה תנאים להקטנת המטרדים כדלקמן:

"1. התאורה במגרש הספורט תופנה מכוון בית המתנגד (שממערב למגרש הספורט) ומזרחה, תכוון באופן שאינו מאיר על ביתו של המתנגד אלא למגרש.

2. מהנדס העיר יקבע פרט בידוד שיוצב על הגדר המערבית של המגרש, על מנת להקטין את הרעשים במגרש לאורך הגידור הסמוך לביתו של המתנגד. סוג הבידוד ייקבע ע"י מהנדס העיר.

...".