אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 28376-11-15 יונאי ואח' נ' ועדת ערר מחוזית - מחוז חיפה ואח'

עת"מ 28376-11-15 יונאי ואח' נ' ועדת ערר מחוזית - מחוז חיפה ואח'

תאריך פרסום : 11/01/2016 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
28376-11-15
05/01/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
עותרים:
1. חנה יונאי
2. שמואל יונאי

משיבים:
1. ועדת ערר מחוזית - מחוז חיפה
2. ועדה מקומית לתכנון ולבניה חיפה
3. ראובן עופרי
4. איריס ראובן
5. מיכל אנקורי
6. ראובן אנקורי

פסק דין
 

 

1.זו עתירה מינהלית שהוגשה על ידי העותרים. מכיוון שיש בעתירה אי בהירות בסעדים המתבקשים, יש לעשות תחילה סדר. להסיר ספק, עתירה מינהלית אינה מוגשת כנגד מכלול היחסים בין העותרים לבין מי מהצדדים. על פי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, עתירה מוגשת רק כנגד החלטה ספציפית. לפי התקנות, יש להגיש את העתירה תוך 45 ימים מיום שנודע על ההחלטה. בראש העתירה נאמר שהיא מוגשת בקשר עם החלטת המשיבה 1, ועדת הערר, מיום 3.9.15 שהומצאה לעותרים ביום 24.9.15. ואולם, בפיסקה הבאה נאמר שבית המשפט מתבקש להורות לא רק על ביטול החלטת ועדת הערר, אלא גם על הריסת הבניה הבלתי חוקית שנבנתה על ידי המשיבים 3-6, לרבות תוך פלישה לחלקת העותרים והשבת המצב לקדמותו.

 

2. לא רק שבית המשפט, הדן בעתירה נגד החלטה, לא יורה למשיבים 3-6, שאינם הרשות שקיבלה את ההחלטה אלא רק צורפו כמשיבים משום שהם עשויים להפגע מקבלת העתירה, אלא שסעד מבוקש זה אינו יכול להיות תוצאה של קבלת העתירה נגד ההחלטה. ההחלטה שבה מדובר היא החלטת ועדת הערר בערר שהוגש על ידי המשיבים 3-6, ולא בערר שהוגש על ידי העותרים. התוצאה מביטול החלטת ועדת הערר אינה יכולה להיות צו הריסה של הבניה שבנו המשיבים 3-6. אם קיים צו הריסה קודם להחלטת ועדת הערר, וככל שלא התבטל, הוא ממשיך לחול עם ביטול החלטת ועדת הערר. הוא לא יכול להיווצר כתוצאה מביטול החלטת ועדת הערר בערר של המשיבים 3-6.

 

3. כדי לסבך את העתירה עוד יותר, נטען בסופה של העתירה, שבית המשפט מתבקש להורות על ביטול ההיתר המקורי מס' 73084301 שניתן ביום 12.2.13 בחוסר סמכות, ולהורות על הפסקת כל העבודות במקום ולאסור על מגורים בנכס עד להגשת בקשה כדין, מיצוי הליכי מתן היתר והוצאת היתר כדין בפועל. גם לסעדים נוספים אלה אין שום קשר לביטול החלטת ועדת הערר, בערר שהגישו המשיבים 3-6. אפילו מתקבלת הבקשה לביטול החלטת ועדת הערר, שקיבלה את הערר של המשיבים 3-6, התוצאה לא תהיה ביטול ההיתר המקורי, ולא תהיה צו הפסקת העבודות ואיסור מגורים בנכס, אלא אם ההיתר המקורי בוטל, ניתן צו הפסקת עבודה ונאסרו המגורים קודם לערר שהוגש, ומכוח החלטות קודמות אלה. להסיר ספק, ועדת הערר החליטה ביום 2.6.15 "יובהר כי העוררים מנועים מכל בניה החורגת מן ההיתר הקודם שניתן להם. על הועדה המקומית לוודא כי לא מבוצעת בניה כאמור. יובהר עוד כי ועדת הערר לא תתייחס לטענות בדבר מצב מוגמר ובמידת הצורך לא תהסס להורות על הריסת בניה שאינה תואמת את החלטתה." העותרים לא הגישו עתירה כנגד החלטה זו, ולא הזכירו בעתירתם שהם מבקשים לעתור כנגד החלטה זו, שאותה הזכירו בדיון בפני.

 

4. לא פלא, שבשל עירבוב היוצרות בעתירה, הקדישה המשיבה 1 את עיקר טיעונה לשיהוי הרב בהגשת עתירת העותרים כנגד היתר הבניה המקורי. עתה, כאשר מובן שהעתירה מוגשת רק כנגד החלטת ועדת הערר מיום 3.9.15, בדין הסכים ב"כ המשיבה 1, שלא נפל שיהוי בהגשת העתירה כנגד ההחלטה מיום 3.9.15.

 

5.ביום 19.5.14 נערך דיון בוועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, בבקשת המשיבים 3-6 לאשר שינויים לבית דו משפחתי הכרוכים בעודף שטח בניה מעל למותר, ובליטות למירווחים אחורי וצדדי. ועדת המשנה החליטה "לדחות את הבקשה זאת לאור עבירות הבניה שבוצעו ולאור העובדה כי טרם הושלמו ההליכים המשפטיים בענין העבירות שבוצעו". על כך הוגש ערר כפי שיפורט להלן, והדיון החזר לוועדה המקומית. הבקשה נדונה שוב בישיבת ועדת המשנה מיום 22.12.14, בה הוחלט "לדחות את הבקשה לאור העובדה כי לאורך כל התקופה נעשו עבירות בניה חמורות. הועדה תהיה מוכנה לדון בבקשה רק לאחר שתבוצענה ההריסות של הבניה שבוצעה ללא היתר ולא ניתן לאשרה ותבוצענה התאמות עפ"י הנחיות משרד מהנדס העיר, כאמור בהמלצות לעיל." ההמלצות שבהן מדובר הן הקטנת שטח הפרגולה, הקטנת החצר האנגלית, הקטנת בליטת הקורה במרווח צדדי מערבי, הריסת הקירות הבנויים במרווח האחורי והרצפה שנוצקה עליהם, הגשת תוכנית פיתוח באישור היחידה לתכנון נוף, וחיפוי הקירות הגובלים עם השכנים באבן טבעית כלפי המגרשים הגובלים.

 

6. על החלטה זו, מיום 22.12.14, הוגש הערר. בדיון בערר טענו העותרים טענות שונות גם כנגד ההיתר המקורי, אבל טענות אלה אינן תשובה לערר, ולא באו בדרך של הגשת ערר על ידי העותרים על ההיתר המקורי. בדין, נדחו על ידי ועדת הערר הטענות נגד ההיתר המקורי. אני דוחה את טענת העותרים, כאילו היה על ועדת הערר, במסגרת הדיון בערר של המשיבים על אי קבלת היתר לשינויים, לדון בהיתר הבניה המקורי, ולבדוק אם הוצא לפי התב"ע ובמסלול רישוי כדין. ועדת הערר אינה יושבת לדיון בכל הבקשות להיתרים שאושרו עד עתה, בכל מקרה שבו מוגש לפניה ערר על בקשה כלשהיא. העותרים לא הפנו לשום פסיקה הקובעת כך. להסיר ספק, הפסיקה אינה קובעת שעל ועדת הערר לדון, בכל דיון בערר המוגש מטעם מי מהצדדים, בכל הבקשות הקודמות להיתר, לשמוע את טענות הצדדים בקשר אליהן, ולהחליט בהן. במיוחד לא נקבע כך בד"נ 12/81 שפירא נ' מדינת ישראל פ"ד לו (3) 645, שצוטט על ידי העותרים, בו נדון תוקף ההיתר, אגב טענת נאשם בהליך פלילי שבנה כדין. אין קשר בין קביעה זו לתפקיד ועדת הערר בדונה בערר. על ועדת הערר לדון בערר שלפניה, על רקע ההיתרים הקודמים, מתוך הנחה שהיתרים קודמים שלא הוגש בגינם ערר, ניתנו כדין.

 

7.טענות העוררים היו, שאין מקום לתנאי שקבעה הועדה המקומית לפיו ייהרסו הקירות הבנויים במירווח האחורי והרצפה שנוצקה עליהם, משום שהקירות המקבילים למבנה העיקרי נהרסו ונותרו רק הקירות האנכיים שמולאו בעשרות טונות של עפר וסלעים, כך שלא נותר כל חלל ואין אפשרות לבצע "חללים סגורים". כמו כן נטען, כי משטח הבטון שנוצק מעל מילוי העפר והסלעים נועד לאפשר פיתוח גנני בדשא סינטטי בחצר האחורית, בשל סוג וכמות המילוי שאינו יציב. עוד נטען, שאין מקום להתנות בחיפוי אבן טבעית על הקיר המפריד בין מגרש העוררים למגרש השכן, שכן זו דרישה מפלה שנועדה להערים קשיים, וקודם לבניה לא הפרידה בין המגרשים אלא גדר רשת.

 

8.כעולה מטענות הערר, אין הן חולקות על החלטת המשיבה 2, שאין לדון בבקשה להיתר, קודם שתבוצענה ההריסות של הבניה שבוצעה ללא היתר, אשר לא ניתן לאשרה. טענות המשיבים 3-6 היו שכבר בוצעה ההריסה של הבניה שבוצעה ללא היתר אשר לא ניתן לאשרה, וכי חלק מההתאמות שהן תנאי לדיון בועדה המקומית, אינן מוצדקות. ועדת הערר קיבלה את הטענה שהקירות כבר נהרסו, וקבעה הוראות לגבי מילוי הדרישות הנוספות שהן תנאי להיתר, קודם לדיון הועדה המקומית בבקשה להיתר בניה.

 

9. העותרים טוענים בעתירתם, כי ועדת הערר כפתה על הועדה המקומית לדון בבקשה להיתר, בניגוד למדיניות ההרתעה והפסיקה בענין עבריינות בניה. טענה זו אינה נכונה. העוררים לא טענו כנגד מדיניות זו, וועדת הערר לא כפתה דיון בניגוד למדיניות זו. גם הועדה המקומית לא החליטה שלעולם לא תדון בבקשה להיתר. היא החליטה שתדון בבקשה להיתר רק לאחר שתיהרס הבניה הבלתי חוקית שלא ניתן להתיר. זו מדיניות ההרתעה. ההריסה נדרשה, משום שלפי דברי צוות מהנדס העיר, "לא ניתן להתיר את הקירות הבנויים לתוך המירווח האחורי באשר הינם מהווים בניה אסורה במרווח והכנה לחללים סגורים במרווח".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ