עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
28126-05-15
21/06/2016
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
- נגד - |
העותרת (המערערת)::
אולפני הקלטה די.בי. בע"מ ארוגטי עו"ד ארוגטי
|
המשיב::
מנהל הארנונה בעריית תל אביב מונין עו"ד מונין
|
פסק דין |
1.העותרת בעת"מ 26126-05-15, שהיא המערערת בעמ"נ 1131-07-15 (שתכונה להלן: "העותרת") היא חברה העוסקת בעריכת סרטים ותוכניות טלוויזיה (תחום המכונה "פוסט-פרודקשן"). העותרת טענה כי המשיב החליט, ביום 1.1.2013, לשנות את חיובה מסיווג "תעשייה" לסיווג "בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחר".
2.העותרת הגישה השגה על החלטת המשיב לחייב אותה בהתאם לסיווג החדש, שמכוחו – כך היא טוענת – שיעור הארנונה המוטל עליה עלה פי בערך שלושה. ועדת הערר שדנה בהשגה, דחתה את טענות העותרת.
יחד עם זאת, מלבד העותרת הגישו השגות דומות על החלטת המשיב לשינוי הסיווג גם חברות אחרות העוסקות בתחום של פוסט-פרודקשן. לגישת העותרת – מאחר שוועדת הערר שליד עיריית תל אביב מורכבת ממספר הרכבים שונים, דנו הרכבים שונים של ועדת הערר בהשגות אלה. העותרת טענה כי לפחות ביחס ל-12 גופים העוסקים בפוסט-פרודקשן כמוה, קבלו ההרכבים של ועדות הערר את טענותיהם, וקבעו כי יש לתקן את הסיווג של אותם גופים לסיווג של "תעשייה".
המשיב לא ערער על קביעות אלה של ועדות הערר, וסיווגם של אותם גופים תוקן לכן לסיווג של תעשייה מהמועד בו הורה המשיב על שינוי הסיווג (קרי מיום 1.1.2013 ואילך).
לעומת זאת, מאחר שערעורה של העותרת נדחה, נותר סיווגה לצורכי ארנונה – סיווג בניינים שאינם משמשים למגורים.
3.לפני בית המשפט העליון נדון ערעור שנגע לאופן הסיווג של חברות פוסט-פרודקשן – בר"ם 16767/15 ברודקאסט וידיאו ש.ב. בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב יפו (להלן: "ענין ברודקאסט"). במהלך הדיונים בעתירה ובערעור שהגישה העותרת, טרם ניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון בענין ברודקאסט.
בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי לאחר שיינתן פסק-הדין בענין ברודקאסט על ידי בית-המשפט העליון, יוסדר נושא סיווגן של חברות פוסט-פרודקשן לכאן או לכאן, וכי לאחר מכן יפעל המשיב בהתאם לקביעה של בית-המשפט העליון ביחס לכל חברות הפוסט-פרודקשן, תהא קביעה זו אשר תהא.
4.כך, לא היתה מחלוקת כי אם בית-המשפט העליון ידחה את עמדתו של המשיב ביחס לסיווג הנכון של חברות פוסט-פרודקשן והעותרת בכללן, ישנה המשיב את הסיווג של העותרת מיום תחילתו – קרי מיום 1.1.2013 (קרי הסעד לו עתרה העותרת במסגרת העתירה – יתקבל).
כן הובן כי אם בית המשפט העליון ידחה את עמדתה של העותרת בענין ברודקאסט ויקבל את עמדת המשיב, התוצאה מבחינת המשיב תהיה שונה. במקרה כזה, סיווגם של אותם גופים שהעררים שלהם התקבלו על-ידי ועדת הערר (בהחלטות שהמשיב לא ערער עליהן), ישתנה מאותו מועד ואילך. אולם ביחס לתקופה בה סווגו גופים אלה בסיווג "תעשייה" – ייוותר סיווג זה על כנו, והם לא יידרשו לשלם תוספת ארנונה בגין ההפרש בין הסיווג "תעשייה" לבין הסיווג של "בניינים שאינם משמשים למגורים". זאת בניגוד לעותרת – אשר משלמת את הארנונה הגבוהה בהתאם לסיווג "תעשייה" כבר מיום 1.1.2013.