עת"מ 27635-04-14 אבני נ' הועדה לתכנון ובניה חוף הכרמל ואח'

1. המבקשים (משיבים 3,4 לעתירה) הגישו בקשה למחיקת העתירה על הסף בהעדר סמכות לבית המשפט המנהלי לדון בה, ולחלופין בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים. הבקשה להפקדת ערובה תידון במהלך דיון מקדמי שיתקיים. החלטה זו דנה בנושא הסמכות בלבד.

2.עובדות הרקע 

2.1עתירה זו שהוגשה על ידי המשיבה, מבקשת לבטל פסק דין חלוט שניתן בעתירה קודמת באותו ענין, במסגרת תיק עתמ 4208-05-13. (להלן "העתירה הראשונה"). נטען כי לאחר מתן פסק הדין נתגלה למשיבה כי ההליכים המנהליים להוצאת היתר הבניה היו פגומים, בין השאר בשל אי ציות לתוכניות מנחות, שימוש בתוכניות מדידה כוזבות לכאורה שאינן מתאימות למציאות בשטח והטעיית בית המשפט על ידי הקיבוץ והוועדה המקומית לסבור שההליכים נעשו בהתאם לתוכניות מתאר ארציות ותוכניות בינוי עיר תקינות ותקפות. המשיבה טוענת בעתירתה כי ההיתר הוצא בניגוד לתמ"א 13 .

2.2 במוקד העתירה הראשונה היתר בניה שהוצא למבקשים ביום 3.7.12, לשם הרחבת דירת מגוריהם בקיבוץ נחשולים. הבנייה החלה מספר חודשים לאחר הוצאת ההיתר. ביום 2.5.13 הגישה המשיבה עתירה לביטול ההיתר, בשל פגמים שנפלו בהליך קבלת ההיתר. ביום 25.6.13 ניתן פסק דין על ידי בית משפט זה, בו נדחתה העתירה לאחר שלא נמצא פגם בהליך קבלת ההיתר .

2.3 ביום 17.4.14, כעשרה חודשים לאחר מתן פסק הדין, הגישה המשיבה עתירה זו שמהותה בקשה לביטול פסק הדין החלוט שניתן בעתירה הראשונה (להלן: "העתירה השנייה"). טענתה המרכזית הינה כי הגיע לידיה מידע חדש, המצדיק את ביטול פסק הדין החלוט שניתן בעתירה הראשונה. בין השאר נטענות טענות מרמה וכזב של הועדה לתכנון ובניה חוף הכרמל ושל קיבוץ נחשולים .

3.טענות הצדדים

3.1המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות לדון בעתירה השנייה. לטענתם סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים קבוע ותחום בנושאים המנויים בסעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 בלבד, כאשר בקשה לביטול פסק דין איננה אחד הנושאים המנויים בסעיף זה. עוד נטען כי תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 אינן קובעות דבר בעניין ביטול פסק דין בעתירה מנהלית, ואין תחולה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 בהתאם לתקנה 20 לתקנות סדרי הדין. לטענתם, בהליך מנהלי עובדות חדשות עשויות להביא לעילה חדשה (בניגוד להליך אזרחי), ומשכך לא מתקיים השתק פלוגתא ו/או מעשה בית דין, ויש בידי המשיבה להגיש עתירה חדשה, אך היא בחרה שלא לעשות זאת מטעמי שיהוי וכך גם מפאת הקושי לטעון לראיות שאפשר היה לגלותן בשקידה סבירה.

3.2 קיבוץ נחשולים מבקש להצטרף לטענת המבקשים כי יש למחוק את העתירה על הסף מטעמים של חוסר סמכות, וטוען לדחייה על הסף גם מנימוקים אחרים, שיידונו בנפרד.

3.3 המשיבה, היא העותרת בהליך העיקרי, טוענת כי יש לדחות את בקשת המבקשים משהוגשה ללא תצהיר. נטען כי מיוחסות עובדות מוטעות למצבה הכלכלי ואלו אינן נתמכות בתצהיר. נטען כי סמכות בית המשפט לעניינים מנהלים מסורה לו גם מכוח הפסיקה (מפנה להמ' 445/80 אברהם נ' יוחאי, פ"ד לה(1) 505,507), ובהיקש מהחלטה זו הסמכות נתונה לבית משפט זה. לחלופין, בית המשפט יתבקש להעביר את העתירה לבית המשפט המוסמך.

4.דיון בנושא הסמכות

4.1השאלה העומדת לדיון הינה האם מוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה חדשה שהוגשה לביטול פסק דין חלוט שנתן בעתירה קודמת, מטעמים של עובדות חדשות שנחשפו או טענות להסתרת עובדות מצד המשיבים בעתירה הקודמת, או שמא יש לנהל את הבקשה לביטול פסק הדין במסגרת דיונית אחרת.

4.2ביטול פסק דין חלוט או במילים אחרות, "קיום משפט חוזר" נידון בעיקר במישור המשפט הפלילי. סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מאפשר לפתוח בשנית הליך שניתן לגביו פסק דין חלוט, וקובע תנאים חלופיים לקבלת הבקשה המאזנים בין האינטרס להגיע לחקר האמת ובין האינטרס של סופיות הדיון:

"(1)בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;