יאסר נ' עיריית קרית אתא

1.העותר הגיש עתירה מנהלית, שעניינה, על פי הנטען, בסירובה הלא המוצדק של עיריית קריית אתא (להלן: "העירייה" או "המשיבה") להנפיק לעותר רישיון עסק כדין, בטענה, כי קיימת בעסק בנייה בלתי חוקית, וזאת על אף שהעותר פועל להכשרת הבנייה הנטענת.

2.מהעתירה עולה, כי ביום 28/03/11 הגיש העותר בקשה לרישיון עסק לעירייה. לצורך דיון בבקשתו, נדרש העותר להמציא את אישור איגוד ערים לכבאות וכן אישור מחלקת ניקיון.

3.עוד עולה מהעתירה, כי ביום 19/11/13 הוגש כנגד העותר כתב אישום אע"ס 38630-11-13 לבית המשפט לעניינים מקומיים בקריות, במסגרתו יוחסו למערער ולחברת ר.מ. נעימה סחר בע"מ שבבעלותו (להלן: "חברת נעימה") ניהול עסק של מתכות בתחום שיפוטה של העירייה, וזאת ללא רישיון עסק.

4.ביום 15/01/14 הורשע העותר, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות המיוחסות לו, נגזר עליו קנס כספי בסך של 5,000 ₪ והוטל צו סגירה מעוכב עד ליום 01/06/14. על חברת נעימה הוטל קנס כספי בסך של 10,000 ₪.

5.זאת ועוד, ביום 17/08/14 הוגש כנגד העותר וחברת נעימה לבית המשפט לעניינים מקומיים בקריות כתב אישום, המייחס להם הפרת צו שיפוטי, על פי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים"), בגין ניהול עסק טעון רישוי ללא רישיון.

6.על פי הנטען בעתירה, ביום 16/03/15 פנה ב"כ העותר למשיבה בבקשה להנפקת רישיון עסק זמני. בקשת העותר נדחתה על ידי המשיבה ביום 02/04/15, הואיל ולשיטת המשיבה, עסקו של העותר אינו עונה על הנחיות היועמ"ש מספר 8.1151 (להלן: "הנחיות היועמ"ש"), בשל אי עמידתו של העסק בדיני התכנון והבנייה.

לטענת העותר, החלטת העירייה היא זו שנוגדת את הנחיות היועמ"ש ולכן, היא בלתי סבירה, וזאת לאור העובדה, כי הוא כבר החל בהליכים להכשרת הבנייה בעסק. כמו כן, טען העותר, כי החלטת העירייה, שלא להנפיק לו רישיון עסק, היא החלטה שמפלה אותו לרעה, בהשוואה לעסקים רבים, בהם מונפק רישיון עסק זמני בנסיבות דומות.

7.העירייה טענה בתשובתה לעתירה, כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת היעדר יריבות, שעה שעל פי טענת המשיבה, עיקר טענות העותר מופנות כלפי החלטת הוועדה לתכנון ובנייה קריית אתא, אשר לא צורפה להליך; מפאת היעדר ניקיון כפיים של העותר, אשר הגיש עתירתו בעודו מנהל עסק ללא רישיון עסק ובניגוד לצו שיפוטי שניתן נגדו ונגד חברת נעימה שבשליטתו1 מחמת שיהוי בהגשת העתירה, שעה שהצו השיפוטי, בדבר הפסקת פעילות עסקו של העותר, נכנס לתוקף ביום 01/06/14 והעתירה הוגשה רק בחודש מאי 2015.

עוד טענה המשיבה, כי דין העתירה להידחות גם לגופם של דברים. כך למשל, טענה המשיבה, כי טענתו של העותר, כאילו הוא מופלה לרעה בהשוואה לבעלי עסקים אחרים, הינה מופרכת לחלוטין ואינה נתמכת ו/או מבוססת בשום צורה שהיא, ובפרט כאשר נראה, כי כל מטרתה של העתירה היא הכשרת עסק, שאינו מקיים את התנאים המפורטים בחוק.