נושא העתירה:
עתירה זו מוגשת כנגד החלטתה של עיריית תל אביב יפו (להלן – "העירייה") לפעול בהתאם לנוהל משרד הפנים 20001\5 שעניינו "נוהל הקצאת מקרקעין ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" ולהסדיר מחדש את הקצאת הקרקע הציבורית עליה בנוי בית הכנסת "נחלת אבות" מאז שנת 1934 (להלן – "בית הכנסת" או "העותרת").
עובדות המקרה הצריכות לענייננו:
ביום 9.11.1933 החליטה הנהלת עיריית תל אביב להקצות לאגודת בית הכנסת שטח של ארבע מאות אמה ברחוב בורכוב 24 בתל-אביב, לשם הקמת בית כנסת, שאכן הוקם לאחר כשנה.
בשנים האחרונות פחת מספר המתפללים ותדירות הפעילות ירדה, אך בית הכנסת המשיך לפעול כסדרו בשבתות. בשנה האחרונה הגביר בית הכנסת את פעילותו בשבתות ובימות החול.
בשל העובדה שמספר המתפללים פחת כאמור, השכיר ועד בית הכנסת הנוכחי חלק מהמבנה לגן ילדים פרטי, וביום 15.3.2012 חתמה העותרת על הסכם שכירות עם עמותת "מאמי אשירה שמים" (להלן – "העמותה"), אשר קיבלה מכוח ההסכם זכות שימוש בקומת עזרת הנשים ובגג בית הכנסת, זאת בימי החול, ולמעט שבתות וחגים. בשלב מסוים הפסיקה העמותה לשלם דמי שכירות, ולטענת העותרת השתלטה על שטחים במבנה בית הכנסת שלא נכללו בהסכם השכירות, ומשכך פתחה העותרת בהליכים נגדה. ב- 16.10.2015 ניתן בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין פינוי כנגד העמותה. עם זאת, איפשר בית המשפט לעמותה, לאחר שהצהירה כי קיבלה אישור מעיריית תל אביב להימצא במקרקעין, לכרות "הסכם בר תוקף המאשר את החזקתה במושכר או בחלקו" (עמ' 2 לפסק הדין).
במסגרת המחלוקת שהתגלעה בין העמותה לבין העותרת, פנתה העמותה למועצה הדתית, והעירייה ביקשה מהמועצה הדתית לפעול לבדיקת התלונות.
במכתבים מיום 1.7.2015 ומיום 26.10.2015 הבהירה העירייה לעותרת כי מאחר שהמדובר בקרקע עירונית, הרי שחובת העירייה לבדוק אם מתקיימת בה פעילות התואמת את ההרשאה שניתנה לבית הכנסת, וכן ברצונה לוודא כי אכן המבנה משמש כבית תפילה.
במהלך שנת 2016 נפגשו הצדדים והוחלפו תכתובות רבות. העירייה שלחה לעותרת דרישה לפינוי גן הילדים עקב שימוש בלתי מאושר במבנה בית הכנסת, וזאת לא יאוחר מיום 31.7.2017.
ביום 31.7.2016 התקיימה פגישה במשרדו של מנהל אגף נכסי העירייה בנוכחות ב"כ העותרת, במסגרתה נמסר לב"כ העותרת כי בכוונת העירייה להסדיר את החזקת מבנה בית הכנסת בהתאם לנוהל ההקצאות של משרד הפנים, ובהתאם לנוהל ההקצאות העירוני. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה. במקביל הגישה העמותה לעירייה בקשה להקצאת מקרקעין בשטח נשוא העתירה.
החלטה זו עניינה בטענות הסף שנטענו ע"י המשיבה.