עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
24748-06-15
29/07/2015
|
בפני השופט:
רון סוקול
|
| - נגד - |
העותרות:
1. המועצה המקומית בנימינה- גבעת עדה
2. המועצה האזורית מנשה
3. המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור
עו"ד ד' נחליאלי
עו"ד ג' ג'ובראן
|
המשיבים:
1. המועצה האזורית חוף הכרמל
2. החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ
3. עיריית אור עקיבא
עו"ד א' הירש
עו"ד י' רטנובסקי
עו"ד א' ארונוביץ
|
| החלטה |
1. בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות 1 -2, המועצה האזורית חוף הכרמל והחברה לפיתוח קיסריה, לגבות תשלום עבור חנייה בחניון הסמוך לחוף האקוודוקט בקיסריה. כפי שיפורט להלן הדיון מתמקד, בשלב זה, בחוקיות הרישיון שניתן על ידי המועצה האזורית לחברה לפיתוח קיסריה או מי מטעמה, להפעיל חניון בתשלום, או מדויק יותר, בחוקיות הצו שניתן על ידי המועצה להפעלת מגרש חניה פרטי על פי חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987.
רקע
2. הישוב קיסריה שוכן בקרבת חוף הים ומצוי בתחומי המועצה האזורית חוף הכרמל (להלן: המועצה האזורית). בסמוך לשכונה 2 בקיסריה, בצדו הצפוני של הישוב, מצוי חוף ים ובו שרידי אמת מים רומית (אקוודוקט). החוף מוכר כחוף האקוודוקט או חוף הקשתות (להלן: החוף). החוף הינו מקום רחצה מוכרז בהתאם להוראות חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964, וצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשס"ד-2004.
3.חוף הרחצה משמש את תושבי קיסריה, המועצה האזורית ותושבי הישובים הקרובים, כמו גם מבקרי אתרים מכל רחבי הארץ. אין חולק שהגישה לחוף הינה חופשית והמבקרים בחוף אינם נדרשים לשלם דמי כניסה לגורם כלשהו.
4.בקרבת חוף הים מצויים שני מתחמי חניה אשר שימשו במשך שנים רבות את קהל המבקרים בחוף. מתחם חניה אחד מצוי בחלקה 2 בגוש 10619 שהבעלות בה הינה של מדינת ישראל (להלן: המתחם הציבורי). מתחם שני מצוי בחלקה 1 בגוש 10619 שגם בה הבעלים הינה מדינת ישראל אולם זו החכירה את הזכויות לקרן קיסריה (ראו נסח רישום נספח 1 לתשובת החברה לפיתוח קיסריה) (מתחם זה להלן: המתחם הפרטי). החברה לפיתוח קיסריה (להלן: החפ"ק) היא שפועלת בשמה של קרן קיסריה ומנהלת את נכסיה.
5.עד לעת האחרונה שימשו שני המתחמים האמורים לחניית המבקרים בחוף, ובשניהם לא נגבה כל תשלום עבור החניה. חשוב לציין כי למרות ששני המתחמים שימשו לחניה, הרי שייעודם על פי תכנית המתאר אינו כולל יעוד לחניה. המתחם הציבורי כלול בשטח שייעודו דרך. על פי טענת המשיבים מצוי המתחם הפרטי בתחומי תכנית המתאר המקומית ג/462 – "קיסריה, אזור הנופש והווילות". החלק המזרחי של המתחם הפרטי הינו ביעוד "שטח ספורט ובידור" והשטח המערבי מיועד לחוף רחצה (נספח 3 לתשובה).
לטענת העותרות ייעוד שטח המתחם הפרטי שונה לייעוד חקלאי על פי הכרזה על קרקע חקלאית משנת 1987. כן טוענים הם כי המתחם כלול בתחומי תמ"א/13 וייעודו על פיה קרקע חקלאית. כך או כך מוסכם על הכל כי על פי תכניות המתאר התקפות, לא מיועד המתחם הפרטי לחניה.
6.בחודש אפריל 2015 פרסמה המועצה האזורית מודעות בהן נאמר "תושבים יקרים – עם פתיחת עונת הרחצה ב-20.04.15 יופעל בחוף האקוודוקט חניון בתשלום, תושבי קיסריה וחוף הכרמל יהיו פטורים מתשלום, בכפוף להצגת תעודת זהות או כרטיס תושב" (נספח 3 לעתירה).
במקביל הוצבו בקרבת החוף שלטי הכוונה המכוונים את הציבור לשני מתחמי חניה. בהפניה למתחם הציבורי נאמר "חניון הסדר ללא תשלום", ואילו בשלטי ההכוונה למתחם הפרטי מצוין "חניון ציבורי בתשלום". בכניסה למתחם הפרטי הוצבו שלטים המפרטים את דמי החניה. כן נרשם כי "לתושבי אור-עקיבא, קיסריה והמועצה האזורית חוף-כרמל, בהצגת תעודת זהות החניה חינם".
7.עם היוודע דבר השינוי בהסדרי החניה בחוף, פנו העותרות, המועצות המקומיות המצויות בקרבת החוף, וכן גורמים נוספים ודרשו מהמועצה האזורית להימנע מגביית תשלום עבור החניה (ראו נספח 1 לעתירה). לאחר שפניות אלו לא נענו בחיוב, הגישו העותרות את עתירתן בתיק זה, ובצידה את הבקשה לצו ביניים, בגדרה עותרות הן להורות למשיבים 1-2 להימנע מגביית תשלום עבור החניה בחוף האקוודוקט.