עת"מ 24178-03-15 עמותת עזרת חולים בשכונות צ'לנוב והסביבה נ' עירית תל-אביב-יפו

העתירה תוקפת את דרישת המשיבה מהעותרת לשלם לה סכום של כ- 217,522 ₪ בגין חוב ארנונה המתייחס לתקופה שבין 1.5.2004 ועד 31.10.08 (להלן: "תקופת החוב") שנצבר על דירה בבעלות העותרת ברח' הקונגרס 28 תל אביב (להלן: "הדירה"). העותרת מבקשת כי ייקבע שמדובר בדרישה שגויה, אשר הושתה על העותרת בניגוד לשימוש שנעשה בדירה ו/או שלא בהתאם לייעוד התכנוני שלה, וכן בניגוד להחלטת וועדת הערר מיום 22.12.2014 שניתנה במסגרת ערר שהגישה עמותת "ראש יהודי", מי שמחזיקה בדירה מאז 1.5.11 (להלן: "ראש יהודי").

העובדות הצריכות לעניין:

1.העותרת הינה עמותה הפועלת לסיוע לחולים ו/או להספקת שירותים רפואיים, השאלת ציוד רפואי, מתן הלוואות, גמ"ח לחולים ועוד.

2.במשך שנים ועד לתאריך 1.5.2004 החזיקה בדירה הנ"ל קופ"ח לאומית ועשתה בדירה שימוש של מרפאה מכוח היתר לשימוש חורג. בהתאם, היא חויבה בתשלומי ארנונה בתעריף הקבוע למרפאות. לטענת העותרות, ממועד עזיבת קופ"ח בתאריך 1.5.04 עמדה הדירה ריקה וללא שימוש עד לתאריך 1.11.08 שאז פלש לתוכה מאיר אביקזר (להלן: "הפולש"). הפולש התגורר בדירה עד לתאריך 26.4.11, מועד בו פונה מהדירה בהתאם להחלטת בית המשפט בתא 2150-03-11 (ראה נספח 2 לעתירה). מאז יום 1.5.11 מחזיקה בדירה עמותת "ראש יהודי" אשר בהתאם להחלטת ועדת הערר מיום 22.12.14 (ראה נספח 7 לעתירה), מחויבת בארנונה על פי הסיווג הקבוע למגורים.

3.אין חולק כי בתאריך 7.5.2009 קיבלה העותרת הודעה מטעם המשיבה לפיה, בהינתן שקופ"ח לאומית חדלה להחזיק בנכס, העותרת היא שמחויבת בתשלום דמי ארנונה עבור השנים 2004-2009 וזאת על פי הסיווג הקבוע למשרדים (ראה הודעה, נספח 3 לעתירה).

4. בתאריך 21.10.09, לאחר שפנייתה של העותרת לעירייה בהקשר לדרישה לתשלום ארנונה הושבה ריקם, הגישה העותרת ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה (ראה נספח 4 לתגובה). העותרת התמקדה בשלוש טענות: ראשית, כי יש לפטור אותה, כך לטענתה, מתשלום ארנונה למשך 6 חודשים בגין היות הדירה ריקה, שנית כי אין לחייבה בסיווג "משרדים" כנדרש מפני שמאז פונתה הדירה אין היא משמשת כ-"משרד" והיא עומדת ריקה, ושלישית - כי בדירה מתגורר פולש ויש להשית עליו את חיובי הארנונה החל מחודש נובמבר 2008 ואילך. בהחלטתה מיום 31.10.12, קיבלה וועדת הערר את הטענה שהחל ממועד פלישת הפולש אין לחייב את העותרת, ואולם דחתה את שאר טענותיה. לגבי הבקשה לקבלת לפטור מארנונה, קבעה הוועדה שהעותרת מעולם לא פנתה לעירייה בבקשה לקבלת לפטור מחמת היות הנכס ריק, לא כל שכן שלא הוכיחה טענה עובדתית זו. וועדת הערר הדגישה, כי ספק אם ניתן לראות בפניית העותרת דלעיל משום "השגה כדין" שכן מדובר בהשגה לגבי שנות מס קודמות ולגבי חיובים שהפכו חלוטים, כאשר במשך כל השנים העותרת התעלמה מחובתה לשלם ארנונה. לגבי הסיווג, וועדת הערר קבעה שמאחר שאין חולק שהדירה היא בייעוד "מרפאה" על פי ההיתר התקף, אין בסיס לטענה שיש לשנות את הסיווג למגורים משום היות הנכס ריק, עובדה שבלאו הכי לא הוכחה (ראה החלטה נספח 5 לכתב התגובה). על החלטה זו לא הגישה העותרת ערעור והיא הפכה חלוטה. עם זאת, העותרת לא שילמה את חובה עד היום.

5.בהמשך, במסגרת הליכים שהתנהלו בין המשיבה לפולש, הוסכם בהסדר פשרה כי הפולש יחויב בתשלומי ארנונה עבור כל תקופת החזקתו בדירה בסיווג "מגורים" (נספח 4 לעתירה).

6.כאמור, מאז פינויו של הפולש מחזיקה בנכס עמותת "ראש יהודי". עם קבלת החזקה חויבה "ראש יהודי" בארנונה על פי התעריף הקבוע למרפאות, ואולם במסגרת ערר שהגישה על הקביעה הנ"ל, בטענה שמדובר בנכס ריק שאינו בשימוש, החליטה וועדת הערר בהחלטה מיום 22.12.14 (ראה נספח 7 לעתירה) להורות על חיוב הדירה בתעריף "מגורים". במסגרת הליך זה וועדת הערר (בהרכב אחר) אימצה ראיות שהוגשו לה לפיהן היעוד המקורי של הנכס הינו למגורים.