משהודיע העותר שהוא חוזר בו מהעתירה, העתירה נמחקת.
נותר איפה לדון בשאלת חיובו של העותר בהוצאות המשיבים.
בדרך כלל, יש רגלים לטענה, לפיה מקום בו נמחקת עתירה על ידי העותר לפני ברורה ובטרם ניתנה בה הכרעה, יישא מגיש ההליך בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד.
יחד עם זאת, זה הכלל אך לא בכל מקום בו חוזר בו עותר מההליך, יש לחייבו בהוצאות.
יישומו של העיקרון נבחן בכל מקרה לנסיבותיו ולעובדות הרלוונטיות שבו, תוך בחינת הצידוק שהיה בהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל, ובין היתר, בשים לב לשאלה מדוע חזר בו יוזם ההליך מההליך שהגיש.
כך, למשל, במקרים בהם בעל דין חוזר בו מעתירה לאחר שבא על סיפוקו, אין הוא מחויב, על פי רוב, בהוצאות והמשיב אף עשוי להתחייב בהוצאותיו של העותר על פי האמות המידה שנקבעו בבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217).
מצד שני, כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו, מבלי שזכה לסעד לו עתר, נקודת המוצא היא כי העותר הוא שיישא בהוצאות, שכן יש בכך כדי להעיד, על פני הדברים, כי הגשת העתירה לא הייתה מוצדקת מלכתחילה.
מדובר, עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן ולשכנע את בית המשפט כי יש לחרוג מהכלל, מוטל על יוזם ההליך (ראו, בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ ([פורסם בנבו], 13.2.007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי ([פורסם בנבו], 8.11.2006)).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.