עת"מ 22176-02-16 רוטשילד ואח' נ' עיריית ירושלים

העותרים הם הורים לילדים הלומדים בבית ספר לתלמידים עם צרכים מיוחדים, הפועל מתוך מבנה המצוי בשכונת רמות בירושלים. בית הספר, שקיבל רישיון ממשרד החינוך, פעל תחילה במבנה של עיריית ירושלים אולם פונה משם. עד שיקבל הקצאה מן העירייה, שכרו מנהלי המוסד את המבנה האמור. אין חולק, כי המבנה אינו מיועד לתכלית אותה הוא משמש, ועל פי הנטען הוחל בהליכים להכשרתו על ידי הגשת בקשה לשימוש חורג, באופן זמני.

במקור הופנתה העתירה הן כנגד עיריית ירושלים והן כנגד משרד החינוך. בכל הנוגע למשרד החינוך ביקשו העותרים להביא לביטולו של צו הסגירה שהוצא לבית הספר ולהביא לביטולה של ההחלטה לבטל את רישיון בית הספר, הכל בשל כך שפעילותו מתנהלת תוך שימוש החורג מן ההיתר שניתן למבנה בו הוא מתקיים. אלא שב- 22.2.16 הודיע משרד החינוך כי הוא חוזר בו מן ההחלטות נשוא העתירה ככל שהן נוגעות לשנת הלימודים הנוכחית, תוך הבהרה כי אם לא יצליחו העותרים להסדיר את מצבו התכנוני של המבנה לקראת שנת הלימודים הבאה יהיה עליהם להיערך לקראת האפשרות שרישיונו של בית הספר לא יחודש. לנוכח הודעה זו נמחק משרד החינוך, בהסכמת העותרים, מן העתירה.

נותרה העתירה נגד עיריית ירושלים והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

הסעדים המבוקשים נגד עיריית ירושלים הם אלה:

להורות לה לנמק מדוע אין הי מאפשרת לבית הספר להגיש בקשה להיתר לשימוש חורג במבנה הנדון; מדוע אין היא מאפשרת לבית הספר להגיש בקשה למתן היתר בנייה "לחריגת הבנייה הקלה" הקיימת, לטענת העותרים, בכל הבתים ברחוב בו שוכן מבנה בית הספר; מדוע אין היא מאפשרת לאדריכלים מטעם בית הספר לקבל את העתקי התיקים שבמחלקת הנדסה הנצרכים לשם הגשת בקשות עדכניות למתן היתר בנייה ולשימוש חורג; להורות לעיריית ירושלים ליתן פירוט של מאות מוסדות החינוך והגנים הפועלים בשטחה המוניציפאלי ללא היתר לשימוש חורג בשלוש השנים האחרונות וליתן פירוט כמה מתוך מוסדות חינוך אלה העבירה העירייה לידי גופים אחרים ומה סכום התשלומים ששולם לאותם גופים לצורך מימון הליכי הגשת בקשות למתן היתר לשימוש חורג; להורות לעירייה ליתן טעם מדוע מכל מאות מוסדות החינוך הללו בחרה לנקוט גישה בלתי מתפשרת דווקא נגד בית הספר נשוא העתירה; ולהורות לה לאפשר לבית הספר להגיש את הבקשות להיתר בנייה ולשימוש חורג ולאפשר לחברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לקיים בהן דיון ענייני ולהכריע בהן בהגינות.

אעיר, כי העתירה רצופה טענות הנוגעות ל"אופיו" של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, שמוטב היה כי לא תיטענה.

בעקבות מחיקת העתירה נגד משרד החינוך, פנתה עיריית ירושלים לבית המשפט בטענה כי יש לסלק את העתירה נגדה על הסף. כל כך, משום שהסעדים המבוקשים נגדה חלקם מעורפלים; ככל שהם מתייחסים להחלטות של הוועדה המקומית על העותרים לערער עליהן לפני ועדת הערר המחוזית; וככל שהמדובר בבקשות מידע היה על העותרים לפנות בבקשות מתאימות לפי חוק חופש המידע.

עוד ציינה עיריית ירושלים בפנייתה, כי בניגוד לנטען, נפתח תיק רישוי לבקשת העותרים לשימוש חורג, אלא שבמהלך בדיקת הבקשה התברר שיסודה במצג שווא, שכן לא הובאה בה העובדה שבמבנה הנדון קיימות עבירות בנייה בהיקף של לפחות 160 מ"ר. יתירה מכך, בגין עבירות אלה נפתחו הליכים פליליים שהסתיימו בהוצאת צו איסור שימוש, שביצועו נדחה ל- 1.9.16. בהקשר זה הוסיפה העירייה כי לא תיתן ארכה נוספת למימוש צו איסור השימוש וזאת נוכח היעדר כל אופק תכנוני קרוב או אפשרי להכשרת עבירות הבנייה והשימוש החורג הנעשות במבנה בו פועל בית הספר.

העירייה אף הכחישה שהוגשה על ידי העותרים בקשה נפרדת להכשרת עבירות הבנייה. לא הוצגו לכך סימוכין והלכה למעשה לא קיימת בקשה כזו.