עת"מ 17378-06-16 חייט נ' משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

העותר מבקש לבטל קנסות מינהליים שהוטלו עליו ע"י המשיב, על העסקת עובדים זרים שלא כדין.

המדובר בקנס מינהלי בסך 30,000 ₪ שהוטל על העותר ביום 13.9.04 ובקנס מינהלי בסך 10,000 ₪ שהוטל על העותר ביום 1.11.04. טענתו העיקרית הינה, שהגם שעובדים זרים עבדו בבניית ביתו במושב זבדיאל, הרי שלא הוא זה שהעסיק אותם אלא חברות בניה שהתחייבו לבצע עבורו עבודות בניה מסוימות הן שהעסיקו אותם. על כן, כך טען, לא היה מקום להטיל עליו את הקנסות המינהליים שהוטלו. חיזוק לעמדתו מוצא העותר בכך שכתב אישום שהוגש נגדו בבית הדין לעבודה – תיק ע"ז 1173/08 – על העסקת עובדים זרים שלא כדין ביום 19.10.03, בוטל, לאחר שהתביעה חזרה בה מכתב האישום.

המשיב מבקש לסלק את העתירה על הסף מחוסר סמכות עניינית. לטענתו, הסמכות לבטל קנס מינהלי נתונה, על פי חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985, לתובע המוסמך ולא לבית המשפט לעניינים מינהליים, ומי שהוצא לו קנס מינהלי רשאי לבקש להישפט על העבירה המיוחסת לו, ולבית המשפט נתונה הסמכות לאפשר לו להישפט גם אם בקשתו הוגשה באיחור.

עיינתי בעתירה על צרופותיה ובבקשת המשיב ומסקנתי הינה שיש לסלק את העתירה על הסף, מחוסר סמכות עניינית.

על פי תקנה 5(3א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, עותר חייב לפרט בכתב עתירתו את מקור הסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה. העותר כאן לא עשה זאת.

חוק העבירות המינהליות תשמ"ו-1985, מסדיר באופן ממצה את ההליכים הנוגעים להטלת קנס מינהלי, אפשרויות ביטולו והאפשרות לבקש להישפט על העבירה שבגינה הוטל הקנס המינהלי. טענות מסוג הטענה שמעלה העותר בעתירתו, אמורות להתברר בפני התובע המוסמך או בפני הערכאה המבררת את אחריות האדם שעליו הוטל הקנס המינהלי לעבירה שבעטיה הוטל הקנס. בית המשפט לעניינים מינהליים איננו הערכאה המוסמכת לדון בעניין.

מעבר לצורך אציין, כי השתלשלות העניינים המפורטת בעתירה, מלמדת, כי הקנסות המינהליים שהוטלו על המבקש בשנת 2004 לא בוטלו על ידי תובע מוסמך והמבקש לא ביקש להישפט עליהם. אמנם, העותר הגיש בשנת 2006 בקשות לביטול הקנסות, אולם בקשותיו נדחו והוא לא פנה לבית הדין לעבודה בבקשה לאפשר לו להישפט על העבירות שיוחסו לו, למרות האיחור בהגשת הבקשה.

העובדה שבתאריך 5.7.11, המשיב חזר בו מכתב אישום שהוגש נגד העותר על העסקת עובדים זרים שלא כדין, איננה מלמדת דבר על הקנסות המינהליים שהוטלו על העותר. באותה נקודת זמן, כ- 7 שנים לאחר המועד בו הוטלו על העותר הקנסות המינהליים, הקנסות היו חלוטים זה מכבר והדיון בעניינם לא עמד על הפרק.

טענת העותר שבמסגרת ההסכמה לביטול כתב האישום שהוגש נגדו בתיק ע"ז 1173/08, התביעה הבטיחה כי "כל הקנסות בגין העבירות יבוטלו", נטענה בחצי פה, בצורה כללית ומעורפלת, מבלי לנקוב בפרטים מתבקשים ואין לה זכר בהודעה המשותפת של באי כח הצדדים לבית הדין לעבודה לביטול כתב האישום. וטענת העותר כי "רק לאחרונה" נודע לו שהקנסות המינהליים שהוטלו עליו עדיין תקפים, נטענה באופן לאקוני, סתמי, מבלי שהעותר טרח לציין מתי בדיוק ובאלו נסיבות הדבר נודע לו. יוזכר, שהחזרה מכתב האישום הנ"ל היתה כבר לפני כחמש שנים.

נוכח כל האמור, העתירה נדחית על הסף, מחוסר סמכות עניינית.