עת"מ 1376-10-1425 דוידסון ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הפנים

1.בפני עתירת העותרים כנגד החלטת המשיב, מנהל רשות האוכלוסין, מיום 11.3.14, לדחיית ערר אותו הגישו העותרים על החלטת הוועדה לדחות את בקשתם ליתן לעותרת 2 (להלן: "העותרת") מעמד בישראל, מכוח נישואיה לעותר 1 (להלן: "העותר").

2.העותר הינו אזרח ישראלי, יליד 1953 ואלמן. העותרת אזרחית נפאל, ילידת 1986. העותרת נכנסה לארץ, לראשונה ביום 11.1.07, כעובדת בתחום הסיעוד ושהתה בישראל עד ליום 1.11.11.

3.ביום 19.9.12 ביקש אזרח ישראלי אחר, מר יצחק דניאל, לתת לעותרת אשרת כניסה לישראל בהיותה בת זוגו. לאחר מכן, שלח מכתב בו הוא חוזר בו מהבקשה.

4.לטענת העותרים, נישאו הם זה לזו בנפאל ומאז מקיימים הם קשר טלפוני הדוק, מידי יום ביומו כשהעותר מצפה בכיליון עיניים להגעתה של העותרת לישראל כדי לנהל עמו חיי שיתוף.

נוכח עמדת המשיב, כעולה מכתב התשובה, לפיה נמצאו סתירות מהותיות בנושאים עובדתיים בחקירות נפרדות שבוצעו לכל אחד מהעותרים, טענה ב"כ העותר כי העותר עבר אירוע מוחי אשר פגע קשות בזיכרון שלו וכי מן הראוי היה לתת את הדעת למצבו רפואי זה, בהינתן חוסר התאמה בתשובות העותרים.

בהינתן מצבו הרפואי של העותר ונוכח הסתירות המהותיות בגרסאות הצדדים, המלמדות לכאורה על חוסר כנות הקשר שבין הצדדים, ביקשה ב"כ העותרים כי המשיב יחזור ויקיים חקירות וראיונות לעותרים תוך גילוי הבנה למצבו הרפואי של העותר.

5.מנגד טען המשיב בתגובתו, כי בנסיבות העניין, נוכח העובדה כי העותר מבוגר מן העותרת ב-33 שנה, ונוכח מצבו הבריאותי המצדיק טיפול על ידי מטפלת ונוכח הסתירות המהותיות שנתגלו בגרסאות העותרים, בחקירות נפרדות שבוצעו להם, סביב סוגיות עובדתיות ביחס לאופן שבו הכירו, המלמדות על העדר היכרות של ממש בין העותרים, מתבקשת המסקנה כי אין המדובר בקשר זוגי בין העותרים כי אם בקשר של מטפל ומטופל.

6.נטל הראיה להוכיח קשר זוגי אמיתי מוטל על העותרים הנדרשים להוכיח כי הם מקיימים יחסים זוגיים אמיתיים. בנסיבות דנן ראיות כאלו לא הוצגו על ידי העותרים ועל פניו יש לקבוע כי החלטת המשיב איננה נגועה בחוסר סבירות או בחשש למשוא פנים המצדיקים התערבות ערכאה זו.

עולה מן הכתוב, כי בראיונות שנערכו לכל אחד מן העותרים נמצאו סתירות מהותיות רבות, בפרט במישור העובדתי הנוגע לנסיבות ההיכרות בין הצדדים וטיב ההיכרות ביניהם. העותרת גילתה חוסר ידיעה ביחס לבעיות הבריאותיות המרכזיות של העותר על אף שמדובר בבעיות בריאות קרדינאליות כפי שעולה מראיון שנערך לעותר, וכן חוסר בקיאות בקשריו המשפחתיים. כשלים אלו המתווספים לרקע של בני הזוג, היות העותרת עובדת זרה סיעודית במשך שנים בארץ, ומצבו הרפואי של העותר בגילו המתקדם, מובילים כולם כאחד למסקנה כי אין המדובר בקשר זוגי אמיתי בין העותרים ובבקשה כנה לאיחוד משפחות.

7.בהינתן האמור לא מצאתי כי החלטת המשיב הדוחה את העותרים, נגועה בחוסר סבירות המחייב התערבות בית משפט זה. חוק הכניסה לישראל מעניק לשר הפנים שיקול דעת רחב האם להתיר לזר לשהות או להיכנס לתחומי מדינת ישראל. גישה זו, לפיה לאדם שאינו אזרח ישראלי אין זכות קנויה לבוא בשעריה של המדינה וכי למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים להשתקע בה קיבלה אישור אף בהלכה פסוקה. בנסיבות דנן, בהעדר כל נסיבה המעניקה זכות לכניסה לישראל דין העתירה להידחות.