עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
13111-02-12
24/09/2015
|
בפני שופט סגן נשיא:
דר' עודד מודריק
|
| - נגד - |
העותרת:
אולסייל.קום בע"מ
עו"ד יעקב קורין
|
המשיבה:
עיריית הרצליה
עו"ד שי שמאי; הררי
|
| פסק דין |
האם המשיבה עיריית הרצליה (להלן: "העירייה ") הייתה מותרת לשנות סיווג עסק לצורכי ארנונה שנקבע בהסכם בין העותרת, אולסייל. קום בע"מ (להלן: "העותרת") לבין המשיבה, עיריית הרצלייה? אם שינוי הסיווג אפשרי האם ניתן להחילו מספר שנים לאחור? אלה עיקרי השאלות הנתונות לבחינה בעתירה זו.
הנסיבות
העותרת מפעילה אתר אינטרנט למכירה של מוצרים שונים. לצורכי עסקה מחזיקה העותרת בנכס ששטחו עולה על 2000 מ"ר הממוקם ליד מחלף הסירה בהרצלייה (להלן: "הנכס"). העותרת שכרה את הנכס מהמועצה לייצור ושיווק כותנה בע"מ (להלן: "מועצת הכותנה"), אולם היא נחשבת למחזיקה בנכס לצורך חיובים בארנונה עירונית.
באוגוסט 2005 הוציאה העירייה שומות ארנונה גבוהות כלפי הנכס ונכסים דומים באזור מחלף הסירה שהושכרו בידי מועצת הכותנה. מועצת הכותנה השיגה על היקף החיובים וניהלה מו"מ עם העירייה. ביום 29.8.16 נחתם הסכם פשרה. במסגרת ההסכם התחייבה העירייה לשום את הנכס לצורכי ארנונה בסיווג "מחסנים" והוא כל עוד לא יחול שינוי בשימושים שבנכס. הסכם הפשרה נחתם על בסיס מסד נתונים עובדתי שנבדק בידי העירייה ["העירייה, לאחר שלוותה בידי ייעוץ משפטי וביצעה מדידות בנכס ולאחר שבדקה היטב את המצב העובדתי והמצב המשפטי, החליטה שהיא מוסמכת ורשאית לחתום על הסכם זה וכי הוא מתיישב עם הוראות הדין" (להלן: "הסכם הפשרה עם המועצה").
על בסיס הסכם הפשרה עם המועצה חתמה העירייה ביום 10.7.06 על הסכם עם העותרת. תכני ההסכם ובסיס נתוניו דומים להסכם עם המועצה (להלן: ,הסכם הפשרה עם העותרת").
ביום 30.12.10 שלחה העירייה לעותרת הודעה על כך שלפי מידע שהתקבל בעירייה הנכס אינו משמש להחסנה אלא לפעילות עסקית מסחרית. על כן חיובי הארנונה שהוצאו לו מאז 2007 אינם משקפים את השימוש בנכס למעשה. השימוש המעשי בנכס מחייב סיווג שונה של מסחר ששיעורו עולה כמעט פי שלושה על סיווג מחסנים. להודעה צורפה דרישת תשלום המשתרעת על פני ארבע שנים לאחור. כמן כן הוציאה העירייה דרישת לתשלום ארנונה לשנת 2011 על סיווג מסחר.
העותרת ערכה השגה על דרישת התשלום, אך מנהל הארנונה דחה אותה. על כן הגישה ערר לוועדת הערר לארנונה כללית שליד עיריית הרצלייה. ביום 25.12.11 ניתנה החלטת ועדת הערר לעכב את בירור הערר עד למתן פסק דין בעתירה שתוגש לבית המשפט שבה יתבררו סוגיות שאינן בסמכות הוועדה (סוגיית היחס בין הסכם הפשרה לבין הודעות החיוב המתוקנות ושאלת החלת החיוב למפרע).
מכאן העתירה.
טענות ומענות
עיקר טענות העותרת
העותרת טוענת שלוש טענות עיקריות. הטענה האחת היא שהעירייה קשורה בהסכם הפשרה ואינה רשאית לסגת ממנו בהחלטה חד-צדדית, הן משום שהסכם הפשרה גובש על סמך מציאות בנכס שנבדקה בידי העירייה וזו נתנה לה ביטוי בסיוג המוסכם והן מפני שלא חל שינוי בשימושים בנכס [עת" (מרכ') 31041-09-10 פרי ירוחם – חברה לרכב בע"מ נ' עיריית חולון].
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת