עת"מ
בית המשפט המחוזי כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
1161-11-15
19/11/2015
|
בפני השופטת:
זהבה בוסתן
|
| - נגד - |
העותר :
ירון יעקב כ"ץ
|
המשיבים:
1. ועדה מקומית לתכנון לב השרון
2. ניצני עוז - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשה שהוכתרה על ידי המבקש (העותר) כ-"בקשה למתן הוראות למשיבה 1 ו/או למי מטעמה להימנע מהריסת המבנה".
על פי הנטען בבקשה הגיש המבקש ביום 1.11.15 את העתירה דנא כנגד המשיבים בה נטען כי הם אינם נוקטים, לטענתו, במדיניות שוויונית בתחום אכיפת דיני התכנון והבניה במושב ניצני עוז בפרט ובתחום השיפוט שלה בכלל.
הבקשה שבפני היא "להקפיא" את צו ההריסה שניתן כנגד מבנה שאין חולק שהוקם על ידי המבקש ללא היתר. לטענת המבקש, הוא מופלה לרעה על ידי המשיבים. לטענת המבקש, על פי מה שנמסר לו, בכוונת המשיבה 1 (נכון לעת הגשת העתירה) לבצע את הריסת המבנה החל מיום 17.11.15.
על פי הנטען בעתירה, בתחומי המשק שהמבקש הוא בעליו בנוי מחסן ומשטח לאחסנה ללא היתר כדין (להלן: "המבנה"). ביום 3.2.15 הודבק על דלת המבנה צו הריסה מנהלי המתייחס למחסן ולמשטח.
המבקש הגיש לבית משפט השלום בנתניה בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי (בב"נ 24504-02-11) ובית המשפט (כב' השופט אריאל ברגנר) דחה את הבקשה, יחד עם זאת העניק ארכה של 10 חודשים לביצוע ההריסה על מנת לאפשר למבקש להוציא היתר בנייה תוך פרק זמן זה.
על החלטה זו עררו המבקש והמשיבה 1 לבית המשפט המחוזי מרכז (עפ"א 1189-06-15 ועפ"א 49699-05-15 בהתאמה) ובית המשפט (כב' השופטת ברק נבו) דן בערעורים במאוחד. ערעורו של המבקש נדחה (בהסכמה) ואילו ערעור המשיבה 1 התקבל במובן זה שעיכוב הביצוע להריסת המבנה קוצר ונקבע כי על המבקש יהיה להרוס את המבנים עד יום 6.11.15. בית המשפט המחוזי הוסיף כי ככל שקבלת ההיתר יהיה בהישג יד, יהיה העותר רשאי לפנות בבקשה לקבלת ארכה.
פנייתו של המבקש לב"כ המשיבה למתן ארכה נוספת, בה נטען כי המשיבה נוקטת באכיפה בררנית (טענה שלטענת המבקש הועלתה גם בכתבי הטענות אם כי בצורה מצומצמת), נענתה על ידי ב"כ המשיבה כי טענות אלה אינן רלוונטיות להליך דנא.
בבקשה נוספת אותה הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, טרם ניתנה החלטה במועד הגשת העתירה.
בעתירה מציין המבקש כי עניינה של העתירה איננו בצו ההריסה המנהלי שהוצא כנגד המבקש אלא במדיניות האכיפה הבררנית של המשיבה ומשנמנעה המשיבה להידרש לטענות העותר בדבר אכיפה בררנית ולהשיב להן לגופן, לא נותרה בידי המבקש ברירה אלא לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים על מנת שייתן צווים מנהליים שיחייבו את המשיבה לקיים את חובותיה על פי דין, ולנקוט במדיניות שוויונית בתחום אכיפת דיני התכנון והבנייה.
המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה על הסף. לטענתה, הבקשה נועדה לדחות את הקץ בעניין צו ההריסה המנהלי שהוצא על ידי הועדה המקומית כנגד מבנים בשטח כולל של 3,000 מ"ר שנבנו על ידי המבקש בשטח חקלאי, מבלי שהיה בידו היתר בנייה כדין.
המבקש מיצה את ההליכים עד תום. לאחר הגשת העתירה ביום 8.11.15 דחה בית המשפט העליון (רע"פ 7508/15 כב' השופט שוהם) בקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה כי צו ההריסה המנהלי ייכנס לתוקף ביום 22.11.15.