עת"מ
|
10754-04-14
11/08/2014
|
בפני השופט:
אליהו ביתן
|
- נגד - |
העותר::
עבולגאסים אסמה 1492837 (אסיר)
|
המשיבה::
1. מדינת ישראל 2. משרד הפנים
|
פסק דין |
כללי
1.העותר, סודני כבן 30, הגיע מסודן למצרים, שם התחתן ונולדו לו שני ילדים. הוא ומשפחתו חיו במצרים מספר שנים ובשנת 2007 הם עזבו את מצרים והסתננו לישראל. הם קיבלו אשרות שהייה בישראל וחיו בה ובשנת 2009 האשה והילדים עזבו את ישראל וחזרו לסודן, שם הם נמצאים עד היום. העותר המשיך לחיות בישראל ואשרת השהייה שלו חודשה מעת לעת ובתאריך 15.1.14 הוצאה לו הוראת שהייה, לפיה עליו להתייצב במרכז השהייה "חולות" עד ליום 17.2.14 .
2.העותר תוקף את הוראת השהייה שהוצאה לו וטוען, בעיקר, כי, הוא הגיש בקשה למקלט כבר בשנת 2007 והיא לא נבחנה, וכל עוד בקשתו לא הוכרעה אין להוציא עליו הוראת שהייה. בנוסף, הוא טוען כי, לא נערך לו שימוע קודם קבלת ההחלטה; החלטת המשיבה להוציא לו הוראת שהייה, איננה סבירה; הוראת השהייה שהוצאה לו, מפלה; ובעת הוצאת הוראת השהייה טרם פורסמו הקריטריונים של המשיבה בנושא; הקריטריונים להוצאת הוראות שהייה, כלליים ואינם מספקים. ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הוסיף העותר טענה, לפיה אין לממונה ביקורת הגבולות סמכות להוציא הוראות שהייה למסתננים נתיני סודן, שהמדינה עצמה אינה מרחיקה אותם למדינתם.
3.מנגד, המשיבה טוענת, כי הוראת השהייה שהוצאה לעותר, חוקית וסבירה ואין להתערב בה. לטענתה, החוק למניעת הסתננות אינו מחייב עריכת שימוע קודם הוצאת הוראת שהייה; עובר לכניסת העותר למרכז השהייה, ניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו; וכשהעותר כבר שהה במרכז השהייה, בא כחו שטח, בכתב, את מלוא טענותיו בפני הממונה; הטופס שהעותר מילא במשרדי האו"ם איננו בקשת מקלט, ובקשת המקלט שלו הוגשה רק ביום 25.3.14; כל עוד העותר לא הוכר כפליט, אין מניעה להוציא עליו הוראת שהייה; הקריטריונים שקבעה המשיבה להוצאת הוראות שהייה, סבירים ואין להתערב בהם; העותר עומד בקריטריונים להוצאת הוראת שהייה; אין בהוראת השהייה שהוצאה לעותר כדי הפלייתו; וניתן עקרונית להוציא הוראת שהייה גם למסתננים נתיני סודן שבעת הזו אין למדינת ישראל דרך להחזירם ישירות לסודן, בשל העדר יחסים דיפלומטיים בין המדינות.
דיון והכרעה
1.לאחר שעיינתי בכתב העתירה ובכתב התגובה, על נספחיהם, ושמעתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
2.בפתח הדברים אציין, כי פסק דין זה ניתן בהנחה שתיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות הוא חוקתי ותקף, ופסק הדין איננו דן בטענות הנוגעות במישרין או בעקיפין לחוקתיות התיקון הנ"ל – העומדות להכרעתו של בית המשפט העליון.
טענות העותר הנוגעות לבקשת המקלט
1.העותר טוען כי כבר בשנת 2007 הוא הגיש לנציבות האו"ם בקשה למקלט ובקשה זו טרם הוכרעה. וכראיה לכך הוא צירף את נספח ה'.
2.בפתח הדברים יש לציין, כי עד לחודש יולי 2009, בקשות מקלט בישראל הוגשו לנציבות האו"ם לפליטים ונבדקו על ידה והיא העבירה את המלצותיה למשיב. מאז, סמכויות נציבות הפליטים של האו"ם הועברו למשיב, והבקשות מוגשות ליחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול ונבדקות על ידה.