עת"מ 10154-07-14 חן נ' מועצה מקומית כפר ורדים

העותר מתגורר ביישוב כפר ורדים, והוא עותר נגד החלטת המשיבה ("המועצה") לנתק, החל מיום 5.6.14, את אספקת זרם החשמל לעמוד תאורה המותקן סמוך לביתו של העותר (בהתאמה, "ההחלטה" ו"עמוד התאורה").

רקע ועיקר טענות הצדדים

לטענת העותר, בשל קרבת היישוב לגבול לבנון הקצתה המדינה למועצה, לפני כעשור, תקציב לצורך הקמת מערכת תאורת ביטחון, שנועדה להרתיע גורמים עוינים מפני חדירה לשטחים הגובלים ביישוב. המועצה קיבלה על עצמה לדאוג לאספקת זרם החשמל ולתחזוקה שוטפת של מערכת התאורה. ביתו של העותר גובל בשדות כפר יאנוח-ג'ת הפולשים, כלשונו, לתחום שטח המועצה מדרום ("השטחים הפולשים"), ומשכך הותקן בהסכמתו עמוד התאורה בשטחו ובסמוך לביתו. עמוד תאורה נוסף הוקם בסמוך לבית אחר, והוא מרוחק כ- מביתו של העותר ("עמוד התאורה השני"), ושני עמודי התאורה מאירים את השטחים הפולשים. העותר טוען כי בתגובה לבקשתו כי המועצה תוציא את מרכזיית תאורת הרחוב ("המרכזייה") משטחו, נותק ביום 4.6.14 זרם החשמל לעמוד התאורה. בעקבות כך פנה העותר למועצה וביקש להשיב את זרם החשמל לעמוד התאורה וזו דחתה את הבקשה, ולכן הוגשה העתירה.

אליבא דעותר, מערכת התאורה הוקמה בשל צורך ביטחוני שלא השתנה, וניתוק אספקת זרם החשמל מעמוד התאורה הוא ניסיון נוסף של ראש המועצה להתעמר בו על רקע יריבות פוליטית. העותר שימש כיועץ משפטי של חברי האופוזיציה במליאת המועצה, והוא מנהל מערכה משפטית וציבורית המבקרת את פעולותיו של ראש המועצה, ובתגובה, כך נטען, פועל ראש המועצה נגדו ומתנכל לו. בכתב העתירה (בסעיף 2) פרש העותר יריעה נרחבת המתארת את פעילותו הציבורית כנגד ראש מועצה, ובכלל זה מנה העותר שורה של הליכים משפטיים שיזם או שהיה מעורב בהם, ובכלל זה עת"מ 5943-11-12 מילוא ואח' נ' משרד הפנים ואח' (10.1.13), עת"מ 8618-01-13 נוריאל ואח' נ' מועצה מקומית כפר ורדים ואח' (22.7.13), ת"צ 48471-05-12 איצקוביץ' נ' מועצה מקומית כפר ורדים (14.4.13), ת"א 39263-03-14 ועוד. בנוסף, מנה העותר (בסעיף 3 של כתב העתירה) מספר מקרים שבהם, כך הטענה, התנכל לו ראש המועצה, כפי שהתנכל למתנגדיו האחרים, ובכלל זה פעל להבאיש את ריחו של העותר בדרך של הפצת דברי לעג ודיבה, הורה לחדול מסילוק הגזם מחצרו של העותר, הגיש נגדו תלונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגין בנייה בלתי חוקית, ועוד. לטענתו, ההחלטה להפסיק את אספקת החשמל לעמוד התאורה הממוקם ליד ביתו היא חלק מהתנכלויות אלה שהן, כאמור, על רקע פעילותו הציבורית של העותר.

בפרק הטיעון המשפטי שבכתב העתירה (סעיף 6) טען העותר, כי בפעולת המועצה יש שלל פגמים המצדיקים את התערבות בית המשפט. כך למשל, נטען כי פעולת המשיבה היא הפעלת כוח מנהלי בהעדר איפוק והגינות, היא חורגת בצורה קיצונית ממתחם הסבירות, היא מהווה אפליה, פגיעה בחובת השוויון והצדק, פגיעה בחובות ההגינות והנאמנות, פגיעה בעקרונות הציפיות וההסתמכות של העותר שהשקיע מכספו בהתקנת מערכת מצלמות וידאו, פגיעה קשה ולא מידתית ושלא כדין במרקם החיים של העותר ובביטחונו האישי, פגיעה בחובת פעולת רשות מקומית לטובת התושבים, פעולה בניגוד להסכם בין המועצה למדינה שלפיו קיבלה המועצה מימון למערכת התאורה והתחייבה לתחזק ולקיים אותה, ביטול שלא כדין של זכות מוקנית, והפרת התחייבות כלפי העותר.

המועצה דחתה את טענות העותר מכול וכול, וטענה כי בניגוד לעמודי תאורה אחרים המשמשים את כלל הציבור, עמוד התאורה משמש את העותר בלבד. לטענתה, היא הציבה בשעתו את עמוד התאורה וסיפקה לו זרם חשמל כדי להאיר שטח ששימש בעבר למשחק "כדורת דשא", לאחר שהעותר פנה אליה וביקש לעשות כן על מנת שהוא וחבריו יוכלו לשחק גם בשעות החשיכה. כמו כן נטען כי עמוד התאורה לא נועד לשמש כאמצעי ביטחוני או כאמצעי למניעת פעילות עוינת, וכי המדינה לא השתתפה בעלות הקמתו או תחזוקתו. המועצה טענה כי אספקת זרם החשמל נותקה מעמוד התאורה בעקבות בקשת העותר להוציא משטחו את המרכזייה שסיפקה חשמל לעמוד, והיא לא מצאה צורך בחיבורו מחדש. בתגובה לטענות העותר טענה המועצה כי אין צורך ביטחוני בהארת המגרש, וכי ביתו של העותר נמצא בגבולה המוניציפאלי הדרומי של המועצה ובמרחק של למעלה מ- מגבול לבנון. עוד נטען כי תאורת ביטחון קיימת רק בחלק מגבולה המוניציפאלי הצפוני של המועצה, והקמתה מומנה בידי המדינה והיא גם השתתפה בעלויות אספקת זרם החשמל עבורה. העותר אינו חשוף לסיכון- ביטחוני או אחר- גדול מזה של שכניו, ולכן דחתה המועצה את בקשתו לחבר מחדש את זרם החשמל לעמוד התאורה. לטענתה, ההחלטה על ניתוק החשמל התקבלה אצל הגורמים המקצועיים במועצה ולא אצל ראש המועצה.