עת"א
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
56417-06-14
01/08/2014
|
בפני השופט סגן נשיא:
רון שפירא
|
| - נגד - |
העותר:
יאיר בלטי – בלילתי (אסיר)
|
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
2. מדינת ישראל
|
| פסק דין |
בפני שתי עתירות של אסיר בעניינים שונים. האחת הינה עתירה המוגשת בהמשך להחלטות שניתנו בעתירות קודמות ועניינה החלטות שב"ס שדחו את בקשות העותר לאפשר את הוצאתו לחופשות. עתירה שניה מתייחסת לאופן בו נמסרות החלטות של שב"ס לעותר ולאסירים ככלל. העותר טוען כי יש לחייב את שב"ס למסור את החלטותיו לעותר ולאסירים בכלל בכתב, באופן שיאפשר לאסיר לתעד את ההחלטות ולפנות, לפי העניין, לגורמים מתאימים בהתבסס על החלטות שנמסרו לו. עוד טוען העותר כי יש לאפשר לו שימוש בפקס/ לצורך העברת פניות לבית משפט וכן מעצלה העותר שורה של טענות בכל הנוגע לשירות הסוציאלי הפועל בכלא דמון ואופן תיפקודו.
בכל הנוגע לבקשת העותר לאשר את יציאתו לחופשה, עת"א 5339-07-14:
במסגרת עתירה זו הובהר כי האסיר אינו מוצא לחופשות בהיותו מסווג בקטגוריה א'. יוער כי בעניין זה כבר ניתנו בעבר החלטות ע"י בית המשפט שהורה לבחון שוב את סיווגו של העותר. ביום 23/6/14 נערכה ישיבה במשטרת ישראל והוחלט שלא לשנות, בשלב זה, את סיווגו של העותר עקב שני תיקים התלויים ועומדים כנגדו ושהבירור בעניינם טרם הסתיים.
בית המשפט הנחה את הפרקליטות לבחון את אותם תיקים. הובהר י מדובר בתיקים שעניינם עבירות שבוצעו עוד קודם למאסרו של העותר. אחד מהתיקים לא צורף, ככל הנראה בטעות, במסגרת גזר הדין שבעניינו מרצה העותר כעת מאסר. מתנהל מו"מ בין הפרקליטות לבין ב"כ העותר לעניין צירופו כעת לתיק הנוסף, גם הוא ישן, הקבוע לדיון בבית משפט השלום בתל אביב. בסוף חודש ספטמבר הקרוב צפוי להתקיים דיון בבית המשפט בתל אביב ושם יוחלט האם לצרף את התיקים וכיצד לדון בהם. בכל מקרה, לעל כך אין חולק, מדובר בשני תיקים שנפתחו לפני זמן רב, מעל לשנה, ולפחות אחד מהם עוד קודם למאסרו הנוכחי של העותר.
בנסיבות אלו סבור אני כי יש להורות לוועדת קטגוריות לבחון שוב בהקדם את סיווגו של העותר והכל על בסיס הנתון שלא היה בפני הוועדה שדנה בעניינו ביום 23/6/14 בכל הנוגע לתיק הפתוח מירושלים, כאמור תיק המתייחס לאירוע מלפני כשנתיים. יודגש לעניין זה כי ככלל פתיחת תיק חקירה מעכבת הוצאת אסיר לחופשות למשך חצי שנה ממועד פתיחת התיק. כאן אין מדובר בעיכוב הוצאה לחופשה של אסיר שסווג בקטגוריה המאפשרת את הוצאתו לחופשה אלא קבלת החלטה בעניין עצם סיווגו. מאחר ונראה כי ההחלטה שלא לשנות את סיווג העותר באופן שיאפשר את הוצאתו לחופשה (בכפוף לבחינת מידעים עדכניים והתנהגות העותר) הרי שהדרך הנכונה היא להחזיר את עניינו של העותר למשטרת ישראל כדי שתבחן את הקטגוריה אליה סווג העותר ותיתן החלטתה על בסיס הנתונים העדכניים.
בהתאם אני מורה כי עניין הקטגוריה בה מסווג העותר יבחן ע"י ועדת הקטגוריות בתוך 21 ימים ותינתן החלטה בעניינו. בעקבות ההחלטה שתתקבל תישקל שוב הוצאת העותר לחופשה, בכל בשים לב לפקודות ולנהלים ובהתייחס לכל החלטה שתתקבל.
בכל הנוגע לעתירתו השניה, עת"א 56417-06-14:
העותר טוען כי יש לחייב את שב"ס למסור לו כל החלטה המתקבלת בעניינו בכתב. דין עתירה זו להידחות. פקודות שב"ס קובעות באילו עניינים חובה למסור לאסיר החלטות בעניינו בכתב. בכל ענין אחר לא חלה חובה למסור לאסיר החלטות בכתב. על שב"ס החובה לתעד כל החלטה בעניינו של אסיר בתיקו של האסיר, באופן שיאפשר הן מעקב של גורמי שב"ס אחר ההחלטות המתקבלות והן ביקורת שיפוטית ראויה על ההחלטות ואולם אין חובה למסור את ההחלטות בכתב לאסיר [ראו: רע"ב 3589/13 חמזה מסרי נ' שב"ס (ניתנה ביום 8/9/13)].
העותר טוען בנוסף כנגד האופן בו מתנהל השירות הסוציאלי בכלא דמון. לטענתו תקן כוח האדם של העו"ס לכלא דמון אינו מספיק וכפועל יוצא מכך נפגעות זכויות האסירים. הגם שעיקר הכלואים הם אסירי שב"ח עדין נדרש העו"ס לטפל בענייניהם וכפועל יוצא מכך אין אפשרות לתת מענה ממשי לצרכי האסירים שאינם אסירי שב"ח, כמו העותר.