עת"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
41107-03-16
06/04/2016
|
בפני השופט:
יוסף בן-חמו
|
| - נגד - |
העותר :
ג'מאל עאסלה
|
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים
2. מדינת ישראל
|
| החלטה |
בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה שדחתה את בקשתו לצאת לחופשה חריגה על מנת להשתתף באירוע חתונה של בנו שאמור להתקיים ביום 8/4/16 ביישוב עראבה.
נימוקי העתירה :
דינו של העותר נגזר בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בקריות. בגזר הדין מיום 8/3/16 (ת.פ. 15045/03/15) נגזרו עליו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו. על פי החלטת בית המשפט, החל העותר לרצות את עונשו לאלתר ביום מתן גזר הדין. בקשתו של העותר לעיכוב ביצוע נדחתה. העותר הגיש ערעור על גזר הדין וכן בקשה לעיכוב ביצוע שנדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה (עפ"ג 30936/03/16) כשאחד הנימוקים לבקשה לעיכוב הביצוע הוא חתונת בנו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בהתייחסו לנימוק של חתונת הבן, ציין בית המשפט כי עובדה זו איננה עילה לעיכוב ביצוע גזר הדין. יחד עם זאת, ציין בית המשפט שראוי ששב"ס יבחן לאלתר את עניינו של העותר, כאילו כבר הוגשה בקשה לאישור חופשה חריגה וזאת על מנת לאפשר לעותר למצות את ההליך, קודם למועד החתונה הצפוי. בית המשפט ציין כי חזקה על שב"ס שישקול ויביא בחשבון את העובדה שמדובר בחתונת בן ואת העובדה שסיבת החתונה אמורה להתקיים, כך לטענת העותר, במתחם מגורי המשפחה ולא באולם שמחות. בהחלטתו ציין בית המשפט כי ראוי שב"כ העותר תעביר במקביל, לידי היועצת המשפטית של שב"ס, גם את הנתונים המדויקים של מקום טקס החתונה כדי שגורמי שב"ס יוכלו לבחון את הבקשה בהתאם. בית המשפט ציין בהחלטתו כי אינו מביע עמדה באשר להחלטה שאמורה להינתן על ידי הגורם המוסמך בשב"ס.
העותר טוען כי החלטת שב"ס המסרב לאפשר לו חופשה חריגה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, לאור הנסיבות החריגות בהן מצא את עצמו העותר מאחורי סורג ובריח. העותר מציין כי עד למתן גזר הדין הוא היה משוחרר בתנאים ולא הפר תנאים אלה.
העותר הינו אסיר פלילי המרצה, כאמור, תקופת מאסר של 12 חודשים, לאחר שהורשע במעשה מגונה בקורבן אקראי של נערה בת 19 בתחנת אוטובוס. מסווג בקטגוריה א' בשל סוג העבירות בהן הורשע ובהתאם להוראות פקנ"צ.
תשובת המשיבה:
המשיבה פעלה בזריזות המתחייבת לאור החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ערכה את הבדיקות המתאימות והודיעה שהיא מתנגדת להוצאתו של העותר לחופשה מיוחדת. מציינת כי גורמי מב"ן שבדקו את העותר ביום 21/3/16 לא המליצו להיעתר לבקשה לחופשה חריגה. גורמי מב"ן קבעו כי מסוכנותו המינית של העותר לטווח הארוך ולטווח הקצר הינה גבוהה. העותר ביצע את העבירות בגינן נשפט לאחר שריצה כבר מאסר קודם בשל עבירות מין ובזמן שהוא היה תחת פיקוח לפי חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, עובדה שיש בה כדי ללמד גם על מסוכנות רבות וגם על העדר מורא מפני החוק.
גורמי מב"ן מעריכים כי העותר חסר תובנה באשר לחומרת מעשיו, למניעים ולמצבי סיכון עבורו. לא ניתן לאיין את מסוכנותו של העותר בתנאים מגבילים, בוודאי לא כאשר מדובר באירוע רב משתתפים, משום שהתנהלותו ומעשיו של העותר הינם בלתי צפויים.
דיון :
בשל סיווגו (קטגוריה א') העותר איננו זכאי להשתלב בסבב חופשות, גם לו היה מקיים את שאר תנאי הסף.
סעיף ז' לפרק ב' לפקנ"צ החופשות (פקנ"צ 04.40.00) קובע כי אסיר שסווג לקטגוריה א' תינתן לו חופשה רק מטעמים מיוחדים ורק באישור מפקד המחוז.
פרק ח' לפקודת החופשות סעיף לח'2 קובע כי "נציב בית הסוהר או מפקד המחוז, לפי העניין, על פי המלצת הגורמים המנויים בסעיף ט לפרק ב' ולאחר אימות ובדיקת הטעם לחופשה המיוחדת רשאי לאשר חופשה מטעמים מיוחדים בשל...
ד) נישואין – לרגל טקס נישואי האסיר או נישואי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של האסיר".