עת"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
40749-12-15
31/12/2015
|
בפני השופט סגן נשיא:
רון שפירא
|
- נגד - |
העותר:
אדם הייב (אסיר)
|
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר 2. מדינת ישראל
עו"ד היעוץ המשפטי של שב"ס עו"ד פרקליטות פלילית מחוז חיפה
|
פסק דין |
עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לצאת לחופשה. העותר מרצה מאסר בגין שוד בנסיבות מחמירות ונגזר עליו לרצות עונש של שנת מאסר ועוד 10 חודשים. החל מיום 27.5.15 כלוא העותר בכלא כרמל.
בתמצית יצוין כי ככלל, התנהגותו של העותר תקינה והוא אף שולב בפעולות חינוך במסגרת הכלא. עם זאת, הצטברו תלונות בעניינו מצד אסירים והוא אף הודח מתפקידו כתומך. גורמי הטיפול ציינו כי בצד התנהגות ואמירות המצביעים על מוטיבציה לשינוי, ממשיכה גם תופעה של התנהגות שלילית במערכת יחסים עם אסירים אחרים ותלונות מצד אסירים בעניינו של העותר.
לבית המשפט הוצגו מידעים שעניינם במערכות יחסים בין אסירים. ניתן ללמוד מהמידעים כי העותר היה מעורב מספר רב של פעמים באירועי אלימות בינו ובין אסירים אחרים. עם זאת, בית המשפט בחן את כל המידעים בעניינו של העותר. רובם של המידעים הם מעת שהיה העותר אסיר בכלא צלמון. רק מיעוטם של המידעים הם מהחודשים האחרונים ומעת שהעותר בכלא כרמל, לרבות מידעים מהחודש האחרון.
בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להתערב בחוות דעתם של גורמי הטיפול, אשר מצביעים על שיפור בתפקודו של העותר, ואולם בד בבד עם המשך התנהגות בעייתית במערכת היחסים עם אסירים אחרים. די בכך כדי לבסס את המלצתם שלא להוציא את העותר לחופשה לעת הזו, ודי בכך כדי לבסס את החלטתו של מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, אשר דחה את הבקשה. מדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה משיקולים ענייניים ושאין עילה להתערב בה.
עם זאת, לאחר בחינת המידעים ומאחר ונראה לכאורה שעיקר הבעיות בעניינו של האסיר היו בעת שהיה בכלא צלמון, וכעת חל שיפור בהתנהגותו, כי נכון יהיה לבחון שוב את עניינו של העותר בתוך כחודש ולשקול שוב, על רקע נתונים עדכניים בדבר התנהגותו, את האפשרות להוציאו לחופשה.
נזכיר למען הסדר כי חופשה אינה בגדר של זכות קנויה לאסיר. ההחלטה האם להוציא אסיר לחופשה נשקלת על רקע של התנהגות האסיר ומכלול נתונים, ובהם מידעים בדבר התנהלות פלילית בין אם בתוך הכלא ובין אם עם גורמי חוץ. במקרה הנוכחי, התנהלותו של העותר בתוך הכלא משלבת ניסיון להתקדם בהליכי טיפול בצד מערכות יחסים בעייתיות עם אסירים. כל אלו מבססים, כאמור, את ההחלטה שהתקבלה. עם זאת ודווקא כאשר ניכר שיפור בהתנהגותו של העותר, וכדי לעודד אותו להמשיך במסלול זה, ראוי כי עניינו ייבחן בתוך פרק זמן של כחודש, כפי שצוין לעיל. ככל שהשיפור יימשך ורמת מעורבותו בעימותים עם אסירים תפחת, כי אז יפעל הדבר לטובת קבלת החלטה מנהלית שיש בה כדי להביא לביטוי את הצדדים החיוביים שבהתנהלותו.
בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.
המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.
ניתן היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.