עת"א 37099-10-15 מ' נ' הממונה על עבודות השירות ואח'

לפניי עתירתו של העותר לביטול ההחלטה המנהלית של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר מיום 26.8.15 (להלן: "הממונה"), אשר הורה על הפסקה מנהלית של עבודת העותר כעובד שירות והורה כי יישא את יתרת עונשו במאסר בבית הסוהר.

רקע עובדתי

1.מעיון בעתירה ונספחיה ובתשובת המשיבים והנספחים לה מצטיירת התמונה הבאה:

ביום 24.6.13 גזר בית משפט השלום לנוער בירושלים (ת"פ 53653-05-13) את דינו של העותר לעונש של שישה חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, ונקבע כי יחל בריצוי העונש ביום 29.10.13. במסגרת גזר הדין נקבעו רכיבי ענישה נוספים.

2.העותר לא החל לבצע את העבודות שירות במועד הנזכר, בהסכמת המשיבה. כמו כן, עקב טעויות מצד המשיבים במשלוח הודעות לעותר, כאשר ההודעות נשלחו לכתובת שלא הייתה כתובתו המעודכנת של העותר, כפי שעדכן אותם, נדחה ריצוי העונש. העותר זומן לשימוע לפני הפסקה מנהלית של עבודות השירות, אולם לא התייצב. לפיכך, ביום 9.9.14 ניתנה החלטה מנהלית לפיה יופסקו עבודות השירות של העותר.

3.ביום 31.12.14 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, לביטול ההחלטה המנהלית להפסקת עבודות השירות. כמפורט בתשובת המשיבה לעתירה, על אף שסברה כי מילאה חובתה והזמינה את העותר כדין לשימוע וכי העותר נהג בניגוד לחובה המוטלת עליו ולא יצר קשר עם הממונה, ולפנים משורת הדין, הוסכם לקבל את בקשתו של העותר לדחיית ההחלטה המנהלית להפסקת עבודות השירות, ולקיים שימוע בטרם תתקבל החלטה סופית. בית המשפט נענה להסכמת הצדדים (עת"א 66320-12-14 כב' השופטת ר' יעקובי), ונתן תוקף להסכמת הצדדים, וביום 20.1.15 הורה על ביטול ההחלטה על הפסקת עבודות השירות ונתן הוראה למשיבה לזמן את העותר לשימוע באמצעות בא כוחו, אשר לאחריו תתקבל החלטה חדשה. בנוסף הורה בית המשפט, כי פרטי ב"כ של העותר ישמשו לצורך התקשרות עמו.

4.על פי האמור בעתירה, ביום 21.1.15 נדקר העותר באמצעות סכין באוזן שמאל עם מעבר וחדירה לצוואר, וכן לעורף. בעקבות כך אושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה הר הצופים. לעותר נערכו בדיקות הדמיה שונות ובעקבותיהם בוצע לו צינתור. במהלך אשפוזו אף קיבל תרופה בהמלצת פסיכיאטר. ביום 26.1.15 שוחרר מבית החולים עם הנחייה למנוחה בבית למשך חודש ימים.

ביום 29.3.15 עבר העותר צינתור נוסף שלאחריו שוחרר לביתו עם המלצה לביצוע C.T. כעבור שישה חודשים. לדברי העותר, בעקבות האירוע החל לסבול מחרדה, פחדים, נדודי שינה ומפחד מסכינים. בעניין זה פנה לביקור אצל פסיכותרפיסט.

5.ביום 27.4.15 נערך לעותר שימוע שם טען כי המתין בביתו ליצירת קשר מצד הממונה, ולכן לא התייצב לריצוי העונש. בנוסף טען, כי הוא סובל מבעיה רפואית בגינה אינו יכול לעבוד.

לאור טענתו למצבו הרפואי, הועמד העותר לפני ועדה רפואית ביום 29.4.15 אליה התייצב, אולם לא הציג כל אישור רפואי המעיד כי אינו כשיר לעבודה. משכך, הוחלט כי עליו להתייצב לריצוי עבודות השירות. העותר שובץ לעבודות השירות למנהל הקהילתי בשכונת רמות בירושלים.

6.על פי המפורט בגיליון השימוע שנערך לעותר ביום 19.8.15, עבד העותר בחודש מאי 4 ימים ובחודש יוני 8 ימים בלבד. החל מיום 16.6.15 לא התייצב כלל להמשך עבודות השירות.

העותר זומן לבירור ליום 15.7.15 אך לא התייצב. לאחר שנוצר קשר עם בא כוחו, זומן העותר לוועדה רפואית נוספת ביום 12.8.15 בה הציג מסמכים רפואיים מחודשים ינואר ומרץ 2015, אולם לא צוין בהם כי אינו יכול לעבוד.