עת"א 36386-09-16 מחרום נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

עתירה המופנית כנגד החלטת מפקד מחוז צפון של שב"ס אשר הורה על הפסקת ריצוי עונש של מאסר בעבודות שרות באופן שיהיה על העותר לרצות את יתרת מאסרו במתקן כליאה.

העותר הורשע בעבירות של סיוע לשוד וסיוע לחבלה חמורה בהקשר לאירוע מתאריך 17.5.14 (ת.פ. XXX. בית המשפט שגזר את דינו של העותר (גזר דין מתאריך 14.7.15) התחשב בגילו של הנאשם (אז בן 19) וכן בכך שבתאריך 21.10.14 נרצח אביו של העותר. הרצח התרחש בהמשך לתקיפתו של הנאשם על ידי אחרים והגעת האב למקום על רקע זה (לנסיבות האירוע – ר' כתב האישום בת.פ. מחוזי חיפה 43709-11-14). בית המשפט שגזר את דינו של העותר הפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו עלה כי הנאשם נושא תחושת כאב ואשמה אותה הוא נוטה להדחיק וניכרים קשייו בנדון. עוד ניתן משקל לכך כי מדובר במי שמדובר במי שהתנהל עד להסתבכותו באופן נורמטיבי, סיים 12 שנות לימוד ולמד טכנאות שיניים. לכן, גזר בית המשפט על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות החל מתאריך 23.11.15; העמידו בצו מבחן לתקופה של 18 חודשים וכן גזר עליו מאסר על תנאי.

אין מחלוקת, כי העותר לא ריצה כראוי, ואף לא קרוב לכך, את עבודות השירות. בחודש 11/15 נעדר 3 ימים, בחודש 12/15 נעדר 16 ימים, בחודש 1/16 נעדר 14 ימים, בחודש 2/16 נעדר 13 ימים, בחודש 3/15 נעדר 15 ימים, בחודש 4/16 נעדר 15 ימים, בחודש 5/16 נעדר 20 ימים ובחודש 6/16 לא התייצב כלל.

בתאריכים 20.1.16 ו 15.3.16 נערכו לעותר שיחות בירור. עולה, כי הממונה על עבודות שירות וכן מעסיקיו הישירים של העותר היו מודעים לקשיי העותר, עליהם ארחיב להלן, ולכן הופחתו שעות העבודה ל 6.5 שעות ביום בלבד. זאת ועוד, הממונה החליט ליתן לעותר הזדמנות נוספת וזאת במהלך שימוע שנערך לו בתאריך 8.6.16, אז הבטיח העותר לשפר דרכיו ולהתייצב באופן סדיר לעבודות השירות. משהבטחות אלה נתגלו כריקות מתוכן, נערך שימוע נוסף לעותר, בתאריך 20.7.16, ובעקבותיו החליט מפקד המחוז להפסיק מנהלית את עבודות השירות – החלטה שבעטיה הוגשה העתירה.

משכך, החלטת מפקד המחוז עליה הוגשה העתירה לא רק שהיתה סבירה אלא היתה, כפי שהורחב לעיל, לאחר שכלל הגורמים התייחסו לעותר באופן מתחשב ביותר.

במסגרת העתירה, נטען כי רק לאחרונה הצליח העותר להכיר בכך שהוא נזקק לטיפול מקצועי. בנדון הוגשו הפניות לפסיכולוג ופסיכיאטר (מתאריך 31.8.16) מאת רופא המשפחה. בנוסף, בעת הדיון שהתקיים לפניי מסרה אמו של העותר אודות קשייו הרגשיים-נפשיים של העותר בעקבות רצח אביו.

כפי שכבר הובהר לעיל, החלטת מפקד המחוז היתה סבירה. עוד ציינתי, כי רשויות שב"ס התחשבו בנתוני ובבעיות העותר. משכך, על פני הדברים אין כל מקום להתערב בהחלטה עליה הוגשה העתירה.

יחד עם זאת, סבורני כי יש לשקול – לפנים משורת הדין (ויש יאמרו הרבה לפנים משורת הדין) – מתן הזדמנות נוספת ואחרונה לעותר, בשים לב לטענתו כי רק לאחרונה פנה, לראשונה, לקבלת עזרה מקצועית בפן הנפשי. בטרם אחליט בנדון יש לקבל נתונים נוספים כדלקמן:

1. תיעוד רפואי עדכני מהגורמים אליהם פנה העותר (אם פנה) לקבלת טיפול.