עת"א 27217-06-14 אלגזי נ' ממונה על עבודות השרות

בפני עתירת אסיר המופנית כנגד החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס לאמץ את המלצת הממונה על עבודות שירות ולהפקיע את עבודות השירות באופן שבו יהיה על העותר לרצות את מאסרו במתקן כליאה.

בעתירתו טוען העותר כי ההחלטה התקבלה לאחר ש"לא ניתנה לו ההזדמנות להשמיע את דבריו במהלך השימוע ואף סירב לקבל לידיו אישורים רפואיים שהוצגו אל הועדה ונזרקו לאמו של המבקש מבלי שהתייחסו אליהם כלל". העותר טוען כי אי-שמיעתו ואי-מתן הזדמנות להשמיע טענותיו ולהציג אישורים רפואיים פוגעת בזכויותיו. בעתירתו מאשר העותר כי אכן נעדר מספר ימים מעבודתו, אלא שלטענתו, עקב הבעיות הרפואיות. בסעיף 8 לעתירתו חוזר העותר וטוען כי "מעולם לא זומן לבירור או לשימוע, אליו לא הגיע" ולטענתו היה בקשר עם המפקח בכל הנוגע לבעיותיו הרפואיות.

במהלך הטיעון בפני חזר ב"כ העותר על חלק מטענותיו, וטען כי העדרויות העותר מהעבודה נבעו עקב מחלתו, ולא ניתנה לו הזדמנות להציג את טענותיו. עוד טוען הוא כי אמו של העותר נכחה בשימוע שנערך לו, וראתה כי אנשי שב"ס התנהגו אליו שלא כראוי והשליכו אישורים רפואיים שהומצאו להם.

יצוין, למען הסדר, כי לבית המשפט לא הוצג כל תיעוד רפואי אשר נטען כי העותר ביקש להציג בפני גורמי שב"ס.

מעיון בתגובת שב"ס עולה כי העותר היה אמור לרצות עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, החל מיום 2.10.13. העותר לא התייצב במועד לתחילת ריצוי עונשו, אלא רק כעבור ארבעה ימים. העותר נעדר ממקום העבודה פעמים רבות ללא אישור המפקח, זומן לשיחות בירור והוזהר. ניתנו לו הזדמנויות להמשיך ולרצות את עונשו. לאחר שהעותר לא השכיל לנצל הזדמנויות שניתנו לו, הוא נעדר תקופה של חודשיים רציפים, זומן לשיחת בירור אך לא התייצב. העותר זומן לשימוע, טען את טענותיו, אלא שאלו לא שכנעו את עורך השימוע, אשר המליץ להורות על הפסקת עבודות השירות.

מעיון בפרוטוקול השימוע, החתום על ידי העותר עצמו, עולה ראשית כי העותר התייצב לשימוע ולא נמנע ממנו לטעון את טענותיו. בשימוע אישר העותר כי נעדר מעבודתו, אלא שטען שהדבר היה עקב הניתוח שעבר. עוד ציין העותר כי החליף את מספר הטלפון, ואולם לא הודיע על כך לגורמי שב"ס, וזאת בניגוד לנהלים. לא צוין בפרוטוקול כי העותר מבקש להציג מסמכים כלשהם, וכאמור, גם לבית המשפט לא הוצגו כל מסמכים.

בנסיבות אלו, ובשים לב לחזקת תקינות פעולת המינהל, לא מצאתי כי נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט.

ככל שהדבר נוגע להליך, הרי שעל פניו, טענות העותר בדבר אי-קיום תקין של הליך השימוע נסתרות מעיון בפרוטוקול השימוע. לעותר נערך שימוע, ניתנה לו הזדמנות להציג את טענותיו, והוא אכן הציג את טענותיו. לא מצאתי כי היה פגם בהליך, והעותר, אשר לדבריו הגיע לשימוע לאחר שעורך דינו הבהיר לו את החובה להתייצב, יכול היה להתייצב עם עורך דינו ויכול היה להמציא כל מסמך שרצה.

גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה, ובוודאי לא פגם ההופך את ההחלטה לבלתי סבירה בצורה קיצונית, באופן המצדיק את התערבותו של בית המשפט. העותר לא מסר בשימוע, ולא בפני, כל הסבר סביר לאיחור של ארבעה ימים בהתייצבות לריצוי מאסרו. כמו כן לא נמסר כל הסבר סביר לניתוק הקשר מהממונה על עבודות שירות למשך כשלושה חודשים. העובדה שהעותר החליף את מספר הטלפון שברשותו ולא דיווח על כך, וזאת בניגוד לנהלים, אינה עילה לכך שהוא ימנע מיצירת קשר מיוזמתו עם הממונה על עבודות שירות כדי לדווח על מצבו הרפואי או על כל בעיה אחרת. לא מצאתי הסבר סביר להעדרויותיו מהעבודה, וכאמור, טענותיו בעניין בעיות רפואיות כאלה ואחרות לא נתמכו בכל מסמך, לא במסגרת השימוע ולא בפני.

בנסיבות אלו אני קובע כי המלצת הממונה על עבודות שירות, אשר אושרה על ידי מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, מבוססת על תשתית עובדתית מספיקה וסבירה, ועל עילה בדין. החלטת מפקד המחוז לאמץ את המלצת הממונה, היא החלטה סבירה שהתקבלה משיקולים ענייניים, על בסיס תשתית עובדתית ראויה ומטעמים סבירים. לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטה.