עת"א 22007-10-15

כללי

1. העותר מרצה עונש מאסר בן 4 שנים ושמונה חודשים בגין עבירות גניבה, כניסה למגורים לביצוע עבירה, קשר לפשע והפעלת מאסר על תנאי, וזאת החל מיום 15.1.12, והוא צפוי לסיים את ריצוי מאסרו ביום 11.9.16. זוהי כניסתו השמינית לשב"ס והוא מסווג לקטגוריה ב-1.

    

2. אביו של העותר נפטר למרבה הצער והובא למנוחות ביום 12.10.15, והעותר מלין על החלטת שב"ס שלא להתיר יציאתו לחופשה מיוחדת או אף יציאתו בליווי להלוויית האב. כן מבקש העותר לקיים מנהגי אבלות ולשבת שבעה על אביו יחד עם בני משפחתו, בבית המשפחה, וכן לעלות לקבר האב במלאת 30 ימים לפטירה.

    

   טיעוני הצדדים

3. לטענת ב"כ העותר יש לאפשר לעותר לקיים את מנהגי האבלות בחיק משפחתו, וההחלטה שלא לאשר יציאת העותר נובעת ממידע מודיעיני ישן, שאינו רלבנטי.

    

4. ב"כ המשיבה טען מנגד כי מדובר באסיר בעל שיוך כנופייתי, בעל סכסוכים ויריבים, והתנגדות המשיבה להוצאתו לחופשה מיוחדת נובעת מקיומו של מידע מודיעיני בדבר מסוכנות וכוונות שליליות. כן הוגש לעיוני מידע מודיעיני. לאור פניית בית המשפט בחן ב"כ המשיבה עמדתו ונאות לאפשר יציאת העותר בליווי סוהרים לביקור בקבר האב וזאת עוד במהלך תקופת השבעה, וכן ישנה נכונות לבחון הוצאתו בליווי פעם נוספת לבית העלמין, עוד בטרם יחלפו 30 ימים ממועד הפטירה. עם זאת, נמסר כי לא ניתן לאשר יציאה בליווי סוהרים לבית העותר, וזאת עקב חשש לפגיעה בצוות הליווי וחוסר יכולת של צוות הליווי לשלוט בגורמי הסיכון במקום שבהגדרה אינו "סטרילי".

    

   דיון והכרעה

5. " עצם ההחלטה לאשר יציאתו של אסיר לחופשה נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשב"ס, ותפקידו של בית המשפט מתמצא בבחינת חוקיותה של ההחלטה המנהלית, ועד כמה היא מצוייה במתחם הסבירות. לפיכך, על בית המשפט לבחון "האם שקלו הגורמים המוסמכים את מלוא השיקולים הצריכים לעניין והאם איזנו ביניהם כראוי – ואין הוא רשאי להחליף את שיקול הדעת המקצועי בשיקול דעתו הוא" (רע"ב 5947/08 מדינת ישראל נ' בסה ; רע"ב 10462/03 מדינת ישראל נ' אביטל(.