עת"א 18020-12-16 מנסור נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

העותר מרצה עונש של מאסר למשך שישה חודשים. הותר לו לרצות את העונש שנגזר עליו בעבודות שירות, אותן החל לבצע ביום 3.11.16. העותר הגיש בקשה לאשר לו לצאת את הארץ לאוקראינה בין הימים 24.12.16 ועד 1.1.17. לטענתו הוא הבעלים של משתלה בישוב מגוריו. המשתלה המוכרת גם ריהוט ומוצרים לבית ולגן. יציאתו נדרשת כדי לבצע הזמנה של מוצרים שונים עבור המשתלה, כך שעבודת המשתלה לא תיפגע.

לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי לדחותה. החלטת הממונה על עבודת שירות שדחתה את הבקשה התקבלה במסגרת סמכותו ואינה חורגת ממתחם הסבירות, זאת באופן המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטה.

כאמור, העותר החלט לרצות את מאסרו ביום 3.11.16. ערב תחילת ריצוי עונשו חתם על התחייבות מה הוא מאשר שידוע לו כי בעת ריצוי עבודות השירות לא יוכל לצאת את הארץ. לא ברור מדוע כבר בעת ההיא לא ביקש העותר היתר יציאה מהארץ במהלך תקופת ריצוי העונש ולא הובהר מה נשתנה כעת.

העותר הינו אחד מהבעלים של המשתלה המצוינת בכתבי הטענות, זאת על פי מסמך שהוגש היום לתיק בית המשפט מטעם העותר. לא הובהר מדוע לא יכול לצאת אחד מהבעלים האחרים של המשתלה לחו"ל ולטפל בהזמנת אותם פריטים תוך שמירה על קשר רציף עם העותר באמצעי תקשורת קולית וחזותית המצויים היום בידי כל אדם המחזיק בטלפון סלולארי.

ראוי להזכיר כי העותר מרצה מאסר. אמנם הותר לו לרצות את העונש בעבודות שירות ואולם מדובר במאסר לכל דבר ועניין. הכלל הוא שבתקופת ריצוי מאסר, גם בעבודות שירות, מוגבל האסיר בתנועותיו ונאסר עליו לצאת את הארץ. יציאה לחו"ל במהלך תקופת מאסר היא החריג לכלל. לא מצאתי בנתונים, כפי שהובאו בפני, כי מתקיים במקרה זה תנאי חריג המצדיק לסטות מהכלל.

ב"כ העותר הציג פסיקה על מקרים בהם ניתן לעובדי שירות לצאת לתקופה קצרה בחו"ל וזאת מהלך תקופת ריצוי עונשם. מעיון בפסיקה עולה כי בכל אחד מהמקרים היה נתון מרכזי והוא כי אין אפשרות לבצע את המטלה בגינה התבקשה היציאה לחו"ל באמצעות אחר.

כך בעניין קובי סער (תיק עת"א 1462-05-14) כשמטרת היציאה הייתה לבצע פעילות בנקאית במקום בו רק לאסיר הזכות לבצע את הפעולה; כך גם בעניינו של שניר חיים דורי (עת"א 29319-07-12) שם ביקש שוער בקבוצת כדור-רגל להצטרף לקבוצתו למחנה אימונים בן שבוע בחו"ל. גם בעניין יצחק שושנה (עת"א 53844-02-15) היה מדובר על יציאה לחול לצורך טיפול רפואי באשת האסיר וחתונת בנו. המשותף לכל אותם מקרים העדר אפשרות לבצע את הפעולה באמצעות אחר. כאמור, במקרה שבפני לא הוסבר בצורה המניחה את הדעת מדוע לא יכול אחד מהשותפים האחרים במשתלה לטפל בהזמנת המוצרים, בתאום על העותר.

בשולי האמור אציין עוד כי לא צורף לעתירה כל תיעוד ממנו עולה כי העותר אמור להגיע לאירוע מכירות (כגון תערוכה) המתקיים רק בפרק הזמן שבין 24.12.16 ל – 1.1.2017, במובן זה שלא ניתן לבצע הזמנות ציוד גם במועדים אחרים ובדרכים אחרות.

בסיכומו של דבר לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הממונה על עבודות שירות המקים עילה להתערבות בית משפט מנהלי בהחלטה, בהתבסס על עילות ההתערבות הקבועות במשפט המנהלי.