עת"א 15518-04-16 עטור(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

בפני עתירת אסיר המופנית כנגד החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, החלטה מיום 28.3.16, במסגרתה אימץ מפקד המחוז את המלצת הממונה על עבודות שרות והורה כי העותר יפסיק את ריצוי מאסרו בעבודות שרות, כך שיישא את יתרת עונש המאסר שנגזר עליו כמאסר בפועל במתקן כליאה.

טענות העותר הן בעיקרן שתיים: האחת בכל הנוגע לזימונו לשימוע. ב"כ העותר טוען כי העותר זומן טלפונית לשימוע ולא הבין את מהות ההליך. עוד טוען הוא כי היה על שב"ס לשלוח הזמנה לשימוע לידי ב"כ העותר, כפי שנעשה לאחר מכן כאשר נשלחה אל ב"כ העותר ההחלטה על הפסקת עבודות השרות. העותר טוען כי אופן זימונו הלקוי פגם בזכויותיו וביכולתו לטעון טענותיו כראוי.

טענתו השניה היא כי לגופו של ענין לא היה מקום להפקיע את עבודות השרות. בכתב העתירה טוען העותר כי הוא עבד במקומות עבודה בהם עבד לשביעות רצון המעסיקים. בדיון בפני נטען כי קצין מודיעין בתחנת משטרת כרמיאל התנכל לעותר וכפועל יוצא מכך נכפו עליו מעברים בין מקומות עבודה שונים. הטענה היא כי המפקח מטעם הממונה על עבודות שרות משתף פעולה עם קצין המודיעין ולמעשה העברת העותר בין מקומות העבודה השונים היתה ללא כל בסיס.

בחנתי את טענות העותר ואני קובע כי דינה של העתירה להידחות.

ככל שהדבר נוגע למקומות עבודה בהם הועסק העותר – הוצגו לעיון בית המשפט מכתבים של מעסיקים שונים המתלוננים על חוסר תפקודו של העותר, עזיבת מקום העבודה ללא ידיעת המעסיק והעדר שיתוף פעולה (כך למשל מכתבו של רכז חינוך והחזקת נשק במרחב כרמיאל של ההסתדרות, מכתב ממזכירת משאבי אנוש בעיריית כרמיאל, מכתב מיד עזרה ושולמית ועוד). מכתבים אלו ממעסיקים שונים, חתומים ע"י המעסיקים, וניתן ללמוד מהם על בעיות בתפקוד העותר במקום העבודה.

בכל הנוגע לטענת העותר בדבר התנכלות המפקח או קצין משטרה – טענה זו הועלתה לראשונה בכתב העתירה. לעותר ניתנה ההזדמנות להעלות טענות בהליך שימוע ושם לא נאמר דבר, למעט המילים "המפקח לא רוצה אותי ולא יודע למה הוא מעביר אותי".

לו סבר העותר כי גורמים כלשהם מתנכלים אליו במכוון, היה מקום להעלות את הטענות במסגרת הליך השימוע כדי לאפשר את בירורם. דבר זה לא נעשה. כאמור, לפחות ככל שהדבר נוגע למקומות העבודה נראה כי התלונות אינן פרי המצאת המפקח אלא תלונות אמת שניתנו ע"י מעסיקים שונים.

בכל הנוגע לזימון העותר לשימוע – טענת העותר כי זומן טלפונית לשימוע אינה נכונה. הזימון נמסר לעותר במהלך שיחת בירור. העותר חתם בחתימת ידו לאישור קבלת זימון. יוער כי חתימתו על טופס זה דומה לחתימתו על טפסי הקליטה לעבודות שרות, אשר הוצגו לעיוני.

בסעיף 5 לזימון לשימוע נרשם באותיות מודגשות "הנך רשאי להיות מיוצג ע"י עורך דין בהליך זה ולהביא איתך מסמכים שיש בהם לבסס טענותיך". היה על העותר לדאוג לזימון עורך דינו ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו. אבהיר לעניין זה כי אין מקום להטיל חובה על שב"ס לשלוח זימון לשימועים לעורכי דין אשר ככל הנראה ייצגו את האסירים בהליך הפלילי. הייצוג בהליך הפלילי אינו מלמד בהכרח כי האסיר ממשיך להיות מיוצג גם לצורך ההליך המנהלי המתנהל אצל שב"ס. גם חוק הסניגוריה הציבורית אינו קובע כי הסניגוריה תמשיך ותייצג בהליכים מנהליים אסירים אשר יוצגו על ידה במסגרת הליך פלילי [לעניין זכאות לייצוג ע"י סנגוריה ציבורית ראו בהוראות פרק ג', סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995] . ענין זה נתון להחלטה בכל מקרה ומקרה.