עתירה של אזרחית רוסיה להפסקת הליך מדורג בו החלה לאחר שנישאה לאזרח ישראלי

עניינה של עתירה זו בהפסקת הליך מדורג בו החלה העותרת לאחר שנישאה לאזרח ישראלי. העותרת מבקשת כי בית משפט זה יקבע כי ההחלטה על הפסקת ההליך המדורג בטלה ולחילופין יבטלה. עוד מבקשת היא כי בית המשפט יורה על חידוש ההליך המדורג וכי תינתן לעותרת אשרה לשהייה בישראל לתקופה של שנה.

להלן תמצית העובדות הנחוצות להכרעה במחלוקת שבין הצדדים:

העותרת אזרחית רוסיה ונכנסה לישראל בשנת 1997 וזאת באשרת תייר לתקופה של שלושה חודשים. העותרת לא יצאה את ישראל אלא המשיכה לשהות בישראל שלא כחוק וללא היתר לתקופה של ארבע שנים נוספות. ביום 16/7/01 נישאה העותרת לאזרח ישראלי, שאול רוזנצוויג. ביום 1/8/02 הגיש מר רוזנצוויג בקשה למתן מעמד לבת זוגו, העותרת. ממועד זה ניתנו אשרות והוארכה שהייתה של העותרת בישראל כחוק במסגרת של הליך מדורג לבחינת קשר הזוגיות שבין מר רוזנצוויג לעותרת. ביום 18/5/06 הודיע מר רוזנצוויג כי העותרת עזבה את הבית. ביום 18/6/08 הודע כי העותרת חזרה לחיות עמו. בהתאם לא הופסק ההליך המדורג. ביום 28/2/08 פנה שוב מר רוזנצוויג והודיע על הפסקת הקשר עם העותרת. ביום 16/4/08 הוחלט על הפסקת ההליך המדורג. ביום 5/5/08 הגישו בני הזוג בקשה משותפת לבית משפט לענייני משפחה להתרת נישואין, תמ"ש 14410/08. במקביל הגישה העותרת התירה כנגד ההחלטה על הפסקת ההליך המדורג, עת"מ 495/08. במסגרת עתירה זו הוסכם על החזרת העותרת לשימוע נוסף והעתירה נמחקה. ביום 16/7/08 נערך לעותרת שימוע נוסף ובעקבותיו התקבלה החלטה ביום 21/7/08 לפיה מופסק ההליך המדורג וכי על העותרת לצאת את ישראל. מכאן העתירה שבפני.

דין העתירה להדחות על הסף ולחילופין לגופו של עניין.

טעמי הדחייה על הסף הוא אי גילוי כל הפרטים במסגרת עתירתה של העותרת ועצם כניסתה לישראל שלא כחוק.

העותרת לא גילתה בעתירתה כי עצם כניסתה לישראל הייתה שלא כחוק וגם לא פרטה בעתירתה את כל תמונת השתלשלות יחסיה המורכבים עם מר רוזנצוויג.   אי גילוי הפרטים המלאים מהווה חוסר ניקיון כפיים ודי בו כדי שהעתירה תידחה על הסף, ולו מטעם זה. ראה:

בג"צ 3917/03 ג'האד צבחי מחמד עטאאללה נ' מדינת ישראל - משרד הפנים ,
(2007);

בג"צ 9775/06 ראיסה דמישב נ' משרד הפנים , (2007);

בג"ץ 1156/03 נאדיה אלסעדי נ' שר הפנים , (2003);

בג"ץ 4409/98 ד.ש. שמנים וכימיקלים בע"מ נ' מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה והממונה לפי חוק החומרים המסוכנים , (1998);

בג"צ 3731/95 שמואל סעדיה, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין , (1995);

בג"צ 413/85 חץ אלקטרוניקה נ' שר התקשורת , פ"ד מא (3) 235.

כניסתה המקורית של העותרת לישראל שלא כחוק, כאשר שהתה בישראל ארבע שנים ללא היתר, מהווה לכשעצמה עילה לדחיית העתירה על הסף. העותרת גורשה מהארץ וחזרה שוב כמסתננת. במהלך שהותה הבלתי חוקי בישראל הכירה את העותר.  הכלל בעניין זה הוא כי עותרת העושה דין לעצמה ומבצעת עבירה בפעילותה באותו עניין בו היא עותרת אינה זכאית לסעד מן הצדק במסגרת של עתירה מנהלית. ראה:

בג"צ 2658/06 עלי הזימה נ' סלימאן משלב ואח' , (2006);

בג"צ 7489/06 אריאל גרונר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , (2006);

בג"צ 4476/06 רועי בוכבינדר נ' מדינת ישראל , (2006);

עע"מ 4525/06 עומר רשואן נ' משרד הפנים , (2006).