עתירה של אזרחית גרוזיה ובעלה הישראלי להסדרת מעמדה- נדחתה

העותרת היא אזרחית גרוזיה. העותר הוא אזרח ישראלי. העותרים החלו לחיות כבני זוג לאחר שהכירו זו את זה ובהמשך נישאו ביום 13/10/07 בפרגוואי. העותרים פנו למשיב בבקשה להסדרת מעמדה של העותרת בישראל. ביום 13/5/08 נשלחה לעותרים הודעה מהמשיב על פיה על העותרת לצאת את ישראל כתנאי לבחינת בקשת העותרים.

בעתירתם מבקשים העותרים שלושה סעדים: לבטל את ההחלטה לפיה על העותרת לצאת את ישראל, לרשום את העותרים כנשואים וליתן לעותרת אזרחות ישראלית ולחילופין להחיל עליה את ההליך המדורג לקבלת אזרחות מכוח היותה נשואה לאזרח ישראלי.   

דין העתירה להדחות על הסף.

העותרת שוהה בישראל שלא כחוק לאחר שהסתננה לישראל.  העותרת נכנסה לישראל ביום 17/12/01 תוך שהיא מציגה דרכון מזויף. ניתנה לה אשרת שהיה בישראל עד ליום 17/3/02.העותרת לא יצאה את ישראל ונשארה כאן שנתיים נוספות, כל זאת ללא היתר.  העותרת גורשה מהארץ וחזרה שוב כמסתננת. במהלך שהותה הבלתי חוקית בישראל הכירה את העותר.  הכלל בעניין זה הוא כי עותרת העושה דין לעצמה ומבצעת עבירה בפעילותה באותו עניין בו היא עותרת אינה זכאית לסעד מן הצדק במסגרת של עתירה מנהלית. ראה:

בג"צ 2658/06 עלי הזימה נ' סלימאן משלב ואח' , (2006);

בג"צ 7489/06 אריאל גרונר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , (2006);

בג"צ 4476/06 רועי בוכבינדר נ' מדינת ישראל , (2006);

עע"מ 4525/06 עומר רשואן נ' משרד הפנים , (2006).

 דין העתירה להדחות גם לגופו של עניין.

הסמכות שניתנה לשר הפנים בעניין בחינת בקשות מסוג אלו של העותרים היא סמכות רחבה. התערבות בית המשפט בסמכותו של המשיב והחלטותיו מוגבלת למקרים בהם התקבלה החלטת המשיב תוך חריגה מסמכות או שההחלטה היא בלתי סבירה במידה קיצונית. ראה לעניין זה דברים נאמרו בעע"ם  7244/07 לודמילה אלכסנדרובה ואח' נ' משרד הפנים - מנהל האוכלוסין ואח', פסק דין מיום 2/7/08, פורסם באתר הרשות השופטת:

http://elyon1.court.gov.il/files/07/220/074/v16/07074220.v16.htm

           "חוק הכניסה לישראל מתנה את שהייתם בישראל של מי שאינם אזרחים ישראלים או בעלי אשרת עולה או תעודת עולה, ברישיון ישיבה שהסמכות להענקתו מסורה לשר הפנים על פי החוק. לצורך הפעלת סמכות זו נתון לשר הפנים שיקול דעת רחב (ראו: בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים , פ"ד מו(4) 505, 520 (1992) (להלן: עניין קנדל ); עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן , פיסקה 5 (טרם פורסם, 16.3.2006); בר"ם 696/06 אלקנוב נ' בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין , פיסקה 16 (טרם פורסם, 18.12.2006); בג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל , פיסקה 46 (טרם פורסם, 30.3.2006); עע"ם 11538/05 נטיוסוב נ' שר הפנים , פיסקה 5 (טרם פורסם, 25.11.2007) (להלן: עניין נטיוסוב )) והמדיניות שאותה מיישם משרד הפנים לעניין הענקת אשרות ורישיונות ישיבה בישראל כאמור היא מדיניות מצמצמת לפיה תוענק לזרים אשרה לישיבת קבע בישראל במקרים חריגים ובהתקיים שיקולים מיוחדים (ראו: בג"ץ 656/87 מנצח נ' שר הפנים (לא פורסם, 7.3.1988); עניין קנדל , 521; בג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים , פ"ד נא(1) 15, 19 (1994); בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים , פ"ד נא(4) 522, 525 (1997) (להלן: עניין אנקין ); בג"ץ 708/06 גורסקי נ' משרד הפנים , פיסקה 12 (טרם פורסם, 23.9.2007)). ככלל, רצונו של תושב זר להימצא בקרבת בן משפחתו שהינו אזרח או תושב ישראל לא ייחשב כטעם המצדיק מתן רישיון לישיבת קבע בישראל (ראו: עניין אנקין , 524, 527; בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים , פ"ד נו(6) 289, 294 (2002); דנג"ץ 8916/02 דימיטרוב נ' משרד הפנים (לא פורסם, 6.7.2003); עניין נטיוסוב , פיסקה 6)."

דברים אלו שנאמרו בעניין כניסה לישראל נכונים שבעתיים כאשר מדובר בבקשה להחלת הליך מדורג ומתן מעמד בישראל לבן זוג של אזרח ישראלי.

במקרה זה שבפני נבחן הקשר שבין העותרים. הבחינה העלתה שורה של נתונים על בסיסם החליט המשיב כי לא מתקיים קשר כנה ואמיתי בין העותרים. בין היתר הובא בחשבון פער גילאים בין העותרת לעותר, העובדה שהעותרת כלל לא מכירה את משפחתו של העותר, סתירות בעדויות העותרים בנוגע לשאלות כספיות הקשורות לניהול משק הבית המשותף (לטענתם), תשובות סותרות בנוגע למניעי העותרת לחזור לישראל, לאחר שהורחקה. כמו כן הובא בחשבון סירובה של העותרת לחשוף את דרך כניסתה לישראל שלא כחוק בפעם השניה.

בנסיבות אלו סבור אני כי החלטת המשיב אשר הורתה לעותרת לצאת את ישראל היא החלטה סבירה שהתקבלה משיקולים ענייניים ובמסגרת סמכותו של המשיב. לא מצאתי כי גם לגופו של עניין יש עילה להתערב בהחלטת המשיב.

אשר על כן העתירה נדחית. על העותרת לצאת את ישראל עד לא יאוחר מיום 1/11/08 שעה 24:00 שאם לא כן ינקטו כנגדה הליכי הרחקה.

העותרים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיב בסכום של 7,000 ש"ח שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.