עתירה נגד משרד הפנים אשר סירב לתת מעמד בנימוק של "זוגיות מוזרה"

עו"ד ורשה:   חוזר על כל האמור בפרוטוקול בדיון הקודם, העותרים זוג תקופה ארוכה, חיים יחד במשך כל שעות היממה, מנהלים חיים משותפים כהוויתם, המשיבה החלה את ההליך המדורג ונתנה לעותרת אשרה עד שלפתע טענה כי הקשר "מוזר", לא בדקו את המסמכים שצורפו, לא יצרו קשר עם אנשים שתמכו בזוגיות כגון אמו של העותר, אחיו, חברים, לא הגיעו לבקר בדירה, לא עשו שום בחינה נוספת מעבר לשימוע שגם בשימוע עולה מהדוחות היה מצוין לא נתגלו סתירות, נראה כי המשיבה החליטה שברצונו לצמצם את מספר הזרים, הגם אם כי הם מקיימים קשר אמיתי עם אזרחים ישראלים, בעניינו יש נוהל קיים שהופר על ידי המשיבה, המשיבה טענה כי לא נתגלו סתירות היות והזוג תודרך על ידי עורך הדין, טענה מופרכת ועולה אפילו לידי לשון הרע. בסופו של דבר, תוצאות השימוע כפי שצוטטו בהודעתו של חברי שהזוג גר בדירה של שלושה חדרים עם עוד אנשים בדירה והעותרת עובדת רוב שעות היום, זוגיות שמושתת בעיקר על שותפות לדירה. המשמעות היא שהעותר מנהל הליך של שלוש שנים לרבות בבית משפט זה כדי לחסוך לשיטת המשיב 100, 150 דולר, חוסר הסבירות עולה. אני מבקש לצרף מכתב שהעותר כתב אם אפשר.

עו"ד בקר: אני מתנגד למסמך מהטעם שזה לא השלב, זה לא הוגש כדין ולהוכיח את הקשר יש לעשות במשרד הפנים ולא כאן עכשיו עם טענות עובדתיות חדשות.

עו"ד ורשה: איני יכול לדעת מצב שבו המשיבה תאשר קשר זוגי כאשר במצב דברים זה היא דחתה את הבקשה, אני מבקש להפנות לסעיפים 17 לעתירה שם אני מצטט פסקי דין של ביהמ"ש העליון הקובעים שזוגיות היא דבר משתנה וגמיש, אין מודל אחד לזוגיות (מצטט). הכל משום שאנו יודעים שזה זוגיות היא דבר תלוי באלף ואחד נסיבות. הזוג לסיכום מתגורר ביחד כל הזמן, העובדה שהם חולקים דירה עם זוג שותפים בחדר נוסף נועד לצמצם עלויות, העותרת יוצאת בבוקר לעבודה וחוזרת בצהריים כפי שעושים אנשים נורמטיביים. במקרה שלנו העותרת החזיקה באשרת עבודה שלא הוארכה על ידי המשיבה, המשמעות היא פגיעה קשה ביכולתם של הזוג לכלכל את עצמם . היות ואני מקווה שינתן פסק דין אך ככל שלא ינתן אבקש שבית המשפט יתן סעד זמני כפי שכבר נאמר קודם לכן. לעניין ההוצאות היות והמשיבה גרר את העותרים וחייב אותם להליכים משפטיים מיותרים מבוקש מבית המשפט לפסוק הוצאות ראויות גם כלקח לעתיד היות ולא יכול להיות שמקרים מסוג ישובו. מפנה לעת"מ באר שבע 325/08 ול-335/08 שם דובר על זוגות שאף נישאו ואף קיבלו מעמד מספר שנים כשהמשיבה החליטה לפתע לדחות את המשך ההליך בטענה של חיים לא כנים ולא משותפים ביהמ"ש כמובן הטיל ביקורת על המשיב ופסק הוצאות. אני מבקש המשך הליך המדורג משמעו תעודת זהות א/5.

עו"ד בקר: אני חוזר על האמור בתגובה. אני מבקש לחדד כמה נקודות, טוענים העותרים שלא בדקו כמו שצריך, אני מזכיר שהנטל הוא עליהם, העותרים לא שכנעו לא פעם אחת אלא במספר פעמים כי קיימת מהם זוגיות במובן המשפטי ידועים בציבור, במאמר מוסגר, אין נוהל ולדעתי לא צריך שיהיה נוהל אם כן גר או לא גר, זו לא השאלה, השאלה היא מה הן הסיבות הקונקרטיות אם פלונים עותרים ויש להם זוגיות מופלאה שאין להטיל בה ספק והוא רק רחמנה לצלן ועובד כל השבוע ומגיע בסופי שבוע אין בעיה. כאשר מדובר בזוגיות שחיים יחדיו בסופי שבוע בלבד ולזה מתווספות העובדות הבאות" שהם מתגוררים בדירה שכורה בשלושה חדרים בחדר אמצעי ביחד עם עוד 4 נפשות בדירה, בסופי שבוע העותרת סועדת את אימו, וכאשר היא בארץ משנת 98 ואת הבקשה מגישים לא בשנת 99 או 2001 ואלא רק בשנת 2007. כל אלה, מביאים אותי למסקנה כי ההחלטה של משרד הפנים היא סבירה. זוגיות "מוזרה" - הביטוי הנ"ל אולי לא ביטוי שראוי לזכות בדיפלומטיות או לנימוס בסיסי, אם נוריד את מחיצות הנימוס המתחייב אכן זוהי זוגיות לא רגילה, הביטוי הוא לא ביטוי שעושה עוול לנסיבות, משרד הפנים לתגובת הערת ביהמ"ש כמובן שאינו אחראי איפיון סוגי זוגיות אך עם כל הכבוד גם לא ביהמ"ש אם נעשה כך או אחרת והכל בעתירה מנהלית. הנסיבות הפרוסות בתגובת משרד הפנים מביאות למסקנה שהזוג אינם זוג ידוע בציבור ואי אפשר לקבל זאת. זוהי עמדתנו, אם ביהמ"ש רואה זאת אחרת והוא כן רואה כאן זוגיות וזה לא מספיק, ביהמ"ש צריך להכריע שהעמדה של משרד הפנים לא סבירה ולדעתי היא סבירה וגם סבירה. ההססנות בכך שההחלטות אינן חותכות ומשתמשות במילים חותכות לא צריכה לעמוד לרועץ למשיבה שאמר בהגינותו צר לי אך קשה לי להתרשם ולא קבע החלטה נחרצת ביותר, העובדה שמזמנים שובו שוב לשימוע מעידה על כך שניתנה יותר מהזדמנות אחת שהעותרים שהנטל עליהם לבוא ולהוכיח אך הם לא עמדו בכך.

אני מזכיר לביהמ"ש שאמר בדיון הקודם שיורה על בדיקה מקיפה יותר.

לנוכח כל האמור לעיל, אבקש לדחות את העתירה.

פ ס ק ד י ן

העתירה שלפני היא לאשר המשך ההליך המדורג בו מצויים העותרים. החלטתי ליתן את פסק הדין באולם עם תום שמיעת הטענות כיוון שהמדינה נהגה לטעמי באופן בלתי סביר במקרה זה, ואין מקום כי ההליכים ימשכו וכן אין מקום כי בני הזוג ימתינו עוד למתן פסק דין.

העותרים החלו בהליך המדורג. על פי הנוהל (נוהל 5.2.0009) הגישו העותרים הוכחות לקשר ולחיים משותפים. תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים וחשבונות משותפים. נערכו לעותרים שני שימועים. העותרים הופיעו וענו על כל השאלות שנשאלו בסיכום השימוע מיום 31.5.07 נאמר:

" בראיון לא עלו כל סתירות. הזוג מלווה בעורך דין ויתכן שתודרכו על ידו. קשה להתרשם מזוגיות כלשהי אם גם מתקיימת. אך בני הזוג גרים באותו מקום - חדר בדירה בת שלושה חדרים שגרים שם עוד כשבעה בנות פיליפיניות המגיעות לישון שם בסופי שבוע. הישראלי שקט מאד ומופנם. האישה מבשלת בסופי שבוע כאשר מגיעה מהעבודה. מדי פעם מבקרים את אימו של הישראלי הגרה בעקרון. מתכוונים להינשא בקפריסין, התיק מועבר להחלטת ועדה עקב חוסר ודאות לגבי הזוגיות."

ביום 3.6.07 ניתנה החלטת הועדה המשפטית. כפי שציינתי בפסקי דין קודמים הטפסים בעייתיים ביותר, בתמצית המקרה אמור להופיע שם הפקיד המטפל בתפקידו אולם אלו אינם מופיעים. לאחר מכן, הטופס מחייב פירוט של רישיונות הישיבה שניתנו קודם לכן. על אף שאין מחלוקת שלעותרת ניתנו רישיונות קודמים הדבר אינו מצויין בדו"ח.

לאחר מכן, בטופס יש למלא את המלצות חברי הועדה לפי הסדר הבא: ההמלצה הראשונה - של סגן/ית מנהל/ת הלשכה לא מולא. לאחר מכן רע"ן אשרות, המלצה מולאה בתאריך 18.6.07. לא ברור מהו רע"ן אשרות, יש חתימה בלתי קריאה ונאמר כך:

"בקשה על סמך חיים משותפים. הזרה מבוגרת מהישראלי בעשר שנים. הישראלי רווק. לא חיים יחד מלבד סופי שבוע בדירה עם עוד עובדות פיליפיניות. תודרכו על ידי עורך הדין לכן לא היו סתירות אך ההתרשמות לא חיובית לכן ממליצה לא להתחיל בהליך אלא לדרוש יציאה מהארץ."

 לאחר מכן, יש למלא בטופס המלצה של שני חברים אורחים מתוך שני החברים האורחים רק המלצה אחת מולאה כאשר שם החבר האורח ככל הנראה ציונה מהחתימה אך לא ברור מי היא אותה ציונה ומה תפקידה, ההמלצה שלה על אף שאמורה להיות לאחר המלצת רע"ן האשרות ניתנה ביום 3.6.07 ובה נאמר כך:

"על סמך חיים משותפים - הישראלי צעיר מהנ"ל בעשר שנים, ההליך מתייחס לחיים משותפים עם שני מפגשים שבועיים בדירה עם חברות. לא ניתן להתייחס לזה כאל חיים משותפים. לא ממליצה לאשר את הבקשה".

לאחר כל אלה, מופיעה החלטת מנהל הלשכה, מעניין לציין שהחלטת מנהל הלשכה ניתנה ביום 8.6.07 כאשר המלצת רע"ן האשרות היא מיום 18.6.07, הפעם אנו יודעים כי קיימת חותמת של מנהל הלשכה הוא מר עמוס ארבל והוא כותב כך:

" בני זוג ע"ס  חיים משותפים הזרה מבוגרת בעשר שנים התרשמות שלילית מהמערכת הזוגית והחיים המשותפים הבקשה אינה מאושרת. עליה לצאת את הארץ תוך 30 ימים".

ביום 4.9.07 יוצא מכתב מאת "אשרות תל אביב" למחלקת "צוות צפון" ובו תמצית סיכום התיק לפיו:

            "התרשמות בינונית בראיון. הועבר לועדה וסורב מעמד. נתבקשה לצאת. "