עתירה כנגד התנהלות הרשם לענייני ירושה הינה עתירה מנהלית שיש להביאה בפני בג"צ ולא בפני בית המשפט לענייני משפחה

האם יש מקום להידרש "לתביעה לצו עשה" שהגישו התובעים כנגד הרשם לענייני ירושה?

א.        ההליך:

1.         בפניי בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שהגישו התובעים ביום 29/1/13 ואשר נושאת הכותרת : " תביעה למתן צו עשה"

2.         ביום 19.03.13, הודיעו התובעים, כי מסרו התביעה על נספחיה לידי הנתבעים וצירפו אישור מסירה המעיד על כך.

3.         מטעם הנתבעים, שהינם הרשם לענייני ירושות וכן האפוטרופוס הכללי לא הוגשה תגובה וזאת חרף אישורי המסירה.

4.         ביום 19.03.13 הוגשה מטעם התובע, בקשה לפסק דין בהעדר הגנה. מפאת הצורך להידרש לבקשת מתן פסק הדין בהיעדר הגנה, יש מקום וצורך כמובן להידרש לשאלה, האם לבית משפט זה כלל נתונה סמכות עניינית להידרש לתובענה. כפי שעוד יובהר, התשובה לשאלה אחרונה זו הינה בשלילה ועל כן, גם לא ניתן להיענות לבקשה, אלא להורות על דחיית התביעה.

ב.         רקע עובדתי:

5.         התובעים הינם אחים והיורשים על פי טענתם של דודם המנוח ** ז"ל וזאת מכוח צוואה.

6.         במסגרת התובענה אשר הוגשה לפתחי עותרים הם, כי אורה לנתבעים, הם הרשם לענייני ירושה וכן האפוטרופוס הכללי להחיש ולסיים הטיפול בבקשת צו קיום  צוואה בתיק מס' *** .

7.         עיקר טענתם הינה, כי במשך שישה חודשים לא חלה התקדמות כלשהי בטיפול בבקשה למתן צו לקיום צוואת דודם המנוח וזאת חרף פניות חוזרות ונשנות של התובעים אליהם.

8.         כן לדבריהם, נגרם להם עינוי דין ונזק גדול כתוצאה מהעיכוב הרב בטיפול בבקשתם מצד הנתבעים וזאת בעיקר בשל העובדה, כי הוגשה בקשה לקבלת היתר בניה על  חלקת אדמה שהתובעים זכו בה על פי הצוואה. בהקשר זה הוסיפו התובעים, כי חובתם של הנתבעים לטפל בבקשה ביעילות וללא עיכוב וכי הנתבעים לא מקיימים חובה זו.

ג.         שאלת הסמכות העניינית:

9.         לאחר עיון בכתב התביעה, על נספחיו וחרף העובדה כי לא הוגשה כל תגובה מטעם הנתבעים (וזאת יש לראות בחומרה, בייחוד לאור סוג הטענות שהועלו בתביעה), סבור אני, כי אל זו בלבד שאין מקום להיעתר לתביעה בחיוב, אלא שאף אין סמכות לבית משפט זה להידרש לתביעה.

10.        אשוב ואומר, כי התביעה שבפניי אינה ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה, אלא מדובר בתקיפה ישירה של התנהלות הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי - ללא שניתנה החלטה כלשהי על ידם העומדת לבחינה שיפוטית.

11.        ככזו, אין למעשה מדובר בהליך ערעור על הרשם לענייני ירושה וקשה לראות בהליך "תביעה לצו עשה". דומני כי מדובר יותר בעתירה מנהלית. כעת לאור סיווגה של התובענה אשאל עצמי האם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להידרש לתובענות מסוג זה.

12.        סעיף 151א' לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 קובע, כי צד הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לענייני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט לענייני משפחה.

13.        עיינתי בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995 וגם מעיון זה למדתי, כי הסמכות של בית משפט זה היא בתובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה (סעיף 1(2) לחוק המכונן של בית המשפט לענייני משפחה) או תביעה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו (סעיף 1(6)(ה) לחוק לעיל).

14.        כאמור התביעה שבפניי היא תביעה לצו עשה כנגד הרשם לענייני ירושה. אין מדובר בערעור על החלטה כלשהי של הרשם לענייני ירושה ולמעשה גם אין מדובר בתביעה לפי חוק הירושה, התשכ"ה- 1965. מדובר בתובענה המכוונת כנגד התנהלותם המנהלית של הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי ( ולא כנגד החלטה כלשהי של גופים אלו). מדובר בתובענה שמטרתה להורות לנתבעים להחיש טיפולם בבקשת צו קיום הצוואה ובכך לרפא מחדלם ובלשון התובעים:

" אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט לזמן את הנתבעים וליתן צו המחייב אותם לסיים את הטיפול בבקשת התובעים לקיום צוואה ולתת צו קיום צוואה באופן מידי , וכן לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות תביעה זו ושכ"ט עו"ד ועליו מע"מ"