הכהן נ' בנק הבינלאומי תל אביב סניף רמת אביב 31082

בפני הודעת ערעור על הגבלת חשבון הבנק של המערער לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

1. המערער הינו עורך דין, ולצורך ניהול פעילותו, מסתייע בחשבון בנק המנוהל אצל המשיב, חשבון מספר ****, בסניף 082 בתל אביב (להלן: "החשבון"). במועדים הרלוונטיים לערעור זה (נובמבר 2014 – יולי 2015) לא הייתה בחשבון כל מסגרת אשראי.

2. ביום 21.11.14 סורב בשל היעדר כיסוי מספיק שיק בסך של 200,000 ₪ שהוצג לפירעון בחשבון. בחדשים שלאחר מכן, עד יולי 2015, סורבו בשל היעדר כיסוי 9 שיקים נוספים. נוכח זאת, נשלחה למערער ביום 19.7.15 הודעה על הכוונה להגביל את החשבון לפי החוק, מיום 1.8.15. המערער הגיש ערעור על הודעה זו ובהחלטה מיום 2.8.15 ניתן צו מניעה זמני המעכב את ההגבלה עד להכרעה בערעור.

3. המערער עותר בערעור זה לגריעת 6 מהשיקים שחוללו כאמור בחשבון, מכלל השיקים הנמנים לצורך הגבלת החשבון.

   ביחס לשניים מהשיקים שסורבו (שיק ליום 15.12.14 בסך של 220,000 ₪; ושיק ליום 19.6.15 בסך של 13,500 ₪) טוען המערער שנמסרו לצדדי ג', והוצגו לפירעון בשגגה ובלא שנערך לכך.

   ביחס לשני שיקים נוספים מהשיקים שסורבו (שניהם ליום 16.2.15, האחד בסך של 7,810 ₪ והשני בסך של 11,800 ₪) טוען המערער שבמועד הסירוב עמד החשבון ביתרת זכות של 36,542.60 ₪ כך שלא הייתה כל סיבה שיסורבו.

   ביחס לשיק נוסף (שיק מיום 5.2.15 בסך של 1,191 ₪) טוען המערער שפירעונו יצר בחשבון חריגה מזערית של 99.50 ₪ כך שלא הייתה הצדקה לכך שיסורב.

   ולבסוף, ביחס לשיק העשירי מהשיקים נשוא הערעור (שיק ליום 17.7.15 בסך של 13,500 ₪) טוען המערער שהפקיד שיק מחשבון אחרר שיש לו בבנק דיסקונט כך שהשיק יכובד, אך השיק של בנק דיסקונט סורב מסיבות טכניות ולו הודיעו לו נציגי הסניף על התקלה היה דואג להסדרתה המיידית.

   ביחס לכל השיקים כאמור, טוען לפיכך המערער שהיה לו יסוד סביר להניח שייפרעו לכן יש לגרוע אותם מרשימת השיקים המסורבים לפי החוק.

4. המשיב כלל לא הגיש תגובה בכתב לערעור והסתפק בהגשת תגובה לבקשת הסעד הזמני, בה טען כי אין לו התנגדות למתן הסעד הזמני. בהמשך, בהודעה שהוגשה לבית המשפט מטעם הצדדים בהסכמה, נאמר כי למערער אין טענות כלפי המשיב וכי המשיב איננו מתנגד לקבלת הערעור נוכח הצהרה זו.

   הצדדים הודיעו לפיכך על הסכמתם להותיר ההכרעה בערעור לשיקול דעת בית המשפט, בלא דיון ובלא שייעשה צו להוצאות. פסק דין זה ניתן על יסוד הסכמה זו של הצדדים.

5. ראשית לכל יש להבהיר כי עצם הודעת המשיב על אי התנגדותו לערעור והותרת ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט איננה מספיקה לקבלת הערעור.

   השאיפה למנוע משיכת שיקים שאין להם כיסוי מבטאת אינטרס ציבורי. האינטרס להקפדה על שמירת מסגרת אשראי והצבת רף גבוה של שמירה על מוסר תשלומים במשק (ראו למשל רע"א 9162/04 הרב משה אברהם סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] 5.12.04). אין מדובר אך במחלוקת הנטושה בין המערער לבנק, המשיב, שלכן גם אין באי התנגדות המשיב כדי להספיק לקבלת הערעור.