עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
57028-03-16
07/07/2016
|
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א
|
| - נגד - |
המערערת:
מועצה מקומית בסמת טבעון
|
המשיבה:
החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בעמ
|
| פסק דין |
1.ערעורה של המערערת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-02476-04-0 על החלטתה מיום 12.1.16 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' קרן בקשי שדחתה את בקשתה של המערערת להקטנות קרן ולהשבת כספים, בקשה שהוגשה במסגרת ובהמשך לבקשה בטענת "פרעתי" שהגישה בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצל"פ.
בבקשה דנה, בגלגול הראשון, הרשמת אליהו מירב שהחלטתה מיום 11.5.14 מהווה בסיס להחלטה נשוא הערעור.
יצויין כבר עתה כי החלטתה של כב' הרשמת אליהו כוללת קביעות עובדתיות ואחרות אשר לגביהן לא הוגש ערעור ולכן ההחלטה סופית וחלוטה, למרות ניסיונות לטעון כנגד חלק מאותן קביעות, במסגרת הערעור על החלטתה של הרשמת קרן בקשי, התנהלות שאין לקבל ויש לדחות על הסף.
2.תיק ההוצל"פ בתיק דנן נפתח בתאריך 6.1.04 לביצוע שטר ע"ס 479,184 ₪.
בגין חוב נוסף ואחר הגישה המשיבה כנגד המערערת תביעה כספית בבית משפט השלום בחיפה ע"ס 1,309,000 ₪.
במסגרת התביעה הגיעו הצדדים ביום 25.3.07 לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין שעיקרה תשלום של מיליון ₪ לסילוק כל התביעות של המשיבה כנגד המערערת, בסכומים ובמועדים שפורטו.
כן נקבע שעל המערערת להתקשר עם המשיבה בהסכם למתן שירותים תוך 90 ימים שאם לא כן תהיה המשיבה זכאית למלוא סכום התביעה של 1,309,000 ₪.
בתאריך 16.7.07 ולאחר שהמערערת לא עמדה בתשלומים שנקבעו, נחתם הסכם פריסה אשר שינה את סדר התשלומים, כאשר צויין במפורש שאין בכך משום ויתור של המשיבה על זכות כלשהי מכוח הסכם הפשרה ומבלי לגרוע מזכותה לגבות את מלוא החוב בהתאם לפסק הדין שאישר את הפשרה.
3.המשיבה הגישה כנגד המערערת תביעה נוספת למתן פסק דין הצהרתי שיצהיר כי הפרה את הסכם הפשרה ולכן מחוייבת בתשלום הנוסף של 309,000 ₪ ובתאריך 23.4.09 ניתן כנגד המערערת פסק דין בהעדר הגנה.
פסק הדין הנוסף הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה והמערערת הגישה בקשה בטענת "פרעתי" (לגבי הסכום הנוסף) ובקשתה התקבלה ע"י רשמת ההוצל"פ בחיפה. בגין החלטת הרשמת תלוי ועמד ערעור שעדיין לא הוכרע.
שלושת ההליכים שפורטו לעיל הינם ההליכים אותם גם פרטה הרשמת בהחלטתה כאשר כל הליך מתייחס לחוב אחר של המערערת למשיבה.
בענייננו טענת "פרעתי" מתייחסת אך לחוב נשוא השטר, אגב שהמערערת טוענת לפירעון החוב משום שעמדה, לטענתה, בהסכם הפשרה ושילמה את הסך של מיליון ₪ ותשלום זה מהווה פירעון כל חובותיה למשיבה.
4.הצדדים חלוקים בשאלה האם הפרה המערערת את הסכם הפשרה משום שלא חזרה והתקשרה עם המשיבה בפרק הזמן שנקבע וכן חלוקים בשאלה האם הסכם פריסת החוב בא בגדרו של הסכם הפשרה או שמדובר בהסכם חדש הבא לאחר פסק הדין שאישר את הפשרה ומשנה תנאים בו.