עש"א 55268-06-14 חדיג'ה נ' עיריית טייבה

1.מונחת בפניי בקשת ב"כ המערער להורות על הארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת הנאמן בתביעת החוב אשר הוגשה ע"י המערער עד למועד הגשתו בפועל, קרי, ה – 29/6/14.

2.בבקשתו טוען המערער כי הכרעת הנאמן בעניין תביעת החוב של המערער נחתמה ע"י הנאמן ביום 2/2/14 אך לא התקבלה במשרדי ב"כ המערער אלא ביום 26/5/14. ב"כ המערער מכחיש כי קיבל את הכרעת החוב ביום 16/2/14, כנטען על ידי הנאמן. מוסיף ב"כ המערער וטוען כי בנוסף לתביעת החוב אשר הוגשה בעניינו של המערער הגיש הוא שתי תביעות חוב נוספות, של חברת כ.ח תעשיות מיחזור וקליטת פסולת בע"מ (להלן : "חברת כ.ח") ובעניינה של חברת חדיג'ה עבדאלכרים פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: "חברת חדיג'ה", יכונו יחדיו "תביעות החוב הנוספות"). ב"כ המערער טוען כי הוכחות החוב הנוספות הוגשו באותו תיק פירוק ; נוגעות לאותה מסכת אירועים וכל תביעות החוב שלובות זו בזו. משכך סבר כי יש להמתין לקבלת שתי ההכרעות בתביעות החוב הנוספות, בטרם יוגש הערעור.

3.ואכן, ביום 19/6/14 הגיש ב"כ המערערת ערעור מאוחד על ההכרעה בשלושת תביעות החוב. לאחר ההגשה קבע בית משפט של פירוק בהחלטתו מיום 20/6/14 על סגירת הערעור המאוחד וכן ציין כי אם יוגשו ערעורים נפרדים עד ליום 24/6/14 אזי הדבר יחשב כאילו הוגשו ביום 19/6/14. לאחר החלטה זו, הוגש כאמור הערעור הנפרד הנוגע למערערת.

4.בהודעת הערעור טוען המערער כי יש להאריך את המועד להגשת הערעור שכן גם לנאמן נדרשו חודשים רבים עד למתן הכרעתו בתביעות החוב; כי הערעור צודק ונכון ולא יגרם כל נזק ממתן האורכה המבוקשת.

5.הנאמן הגיב לבקשה למתן אורכה . בתגובה זו טוען הנאמן כי ההכרעה נשלחה בדואר רשום למשרדי ב"כ המערער ביום 16/2/14, כפי שעולה מנספח א' לתגובה. לפיכך, המועד האחרון להגשת הערעור חלף ביום 2/4/14, משתמו 45 יום העומדים להגשת ערעור. הנאמן מציין כי בתקופה זו לא הוגשה בקשה למתן אורכה והכרעת החוב הפכה חלוטה. עוד מפנה הנאמן להחלטת בית משפט זה מיום 8/8/14 בעניינה של חברת חדיג'ה, שם דחה בית המשפט את בקשת האורכה להגשת ערעור על החלטת הנאמן בעניינה. הנאמן טוען כי הדברים שנאמרו בהחלטה הנ"ל יפים גם לענייננו. הנאמן מכחיש כי בשלב כלשהו נתן כביכול את הסכמתו בע"פ להארכת המועד המבוקשת.

6.מוסיף הנאמן וטוען כי נוקט הוא במדיניות שלא להעניק אורכות לצורך הגשת ערעורים על הכרעות חוב, אלא במקרים חריגים בהם מוגשות הבקשות במהלך מניין הימים העומד להגשת הערעור. הנאמן מפנה לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 כי יש צורך בקיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד שנקבע בחיקוק, ובמקרה הנדון לא הובאו כל טעמים שכאלו. לא זו אף זו, הנאמן מפנה לפסיקה לפיה איחור מחמת מחדל של בעל הדין או בא כוחו אינו מהווה "טעם מיוחד", ראו ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה נ' גלבוע פד"י מ(1) 57. לבסוף טוען הנאמן כי משעה שהוכרעו מרבית מתוך 1,300 תביעות חוב שהוגשו ומרבית הכספים חולקה, אין מקום לאורכה המבוקשת.

7.המערער הגיש תשובה לתגובת הנאמן וטועם כי התקיים "טעם מיוחד" במקרה הנדון, אם בשל הטעות בהגשת הערעור על שלוש תביעות החוב המאוחדות; אם בשל העובדה שהתגלו עובדות חדשות ממש לאחרונה בעניינה של חברת כ.ח (ראו סעיף 25 לתשובה לתגובה והאסמכתאות המובאות שם). עוד טוען ב"כ המערער כי סיכויי הערעור גבוהים ולא יגרם כל נזק ממתן האורכה המבוקשת. המערער מפנה להחלטת בית משפט מחוזי מרכז בע"מ 31900-09-10 פקיד השומה פתח תקווה נ' כוסמין בע"מ ואח', ומבקש ללמוד גזירה שווה מהאמור בסעיף 24 להחלטה שם. ב"כ המערער טוען כי למעשה בתיק זה טרם ניתנה החלטה שיפוטית וטענות המערער לא נבחנו בין כותלי בית המשפט, מכאן שיש להתייחס להחלטת הנאמן כהחלטה מינהלית ויש להקל עם המערער על מנת שינתן לו יומו בבית המשפט. עוד טוען ב"כ המערער כי סיכויי הערעור גבוהים.

ההכרעה