אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 54781-08-17 אלבגלי נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר ואח'

עש"א 54781-08-17 אלבגלי נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר ואח'

תאריך פרסום : 07/12/2017 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
54781-08-17
03/12/2017
בפני השופט:
גרשון גונטובניק

- נגד -
המערער::
שלמה אלבגלי
עו"ד חן סומך וארז דגן
המשיבים::
1. שר החקלאות ופיתוח הכפר
2. מדינת ישראל-משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד דורית (יפרח) דרורי
פסק דין

לפני ערעור בהתאם לסעיף 22 לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991, על החלטת שר החקלאות ופיתוח הכפר, לפיה יותלה רישיון רופא הווטרינר של המערער, וזאת למשך חודש אחד.

רקע

1. ד"ר שלמה אלבגלי (להלן: המערער) הוא תושב העיר יהוד, ובמשך שנים רבות כיהן כרופא הווטרינר הרשותי שלה. ראשית דרכו בתפקיד החלה בשנת 1982, עוד כשיהוד הייתה מועצה מקומית. באותם ימים היקף העסקתו עמד על 50 אחוזי משרה. המערער ביקש לעסוק גם בפרקטיקה פרטית לצד תפקידו הציבורי, וביום 9.1.85 אישר ראש המועצה דאז (מר חתוכה) למערער "לעסוק בפרקטיקה פרטית ברפואה וטרינרית, בתחום שטח שפוט של המועצה המקומית יהוד", וזאת לצד עבודתו כווטרינר רשותי (נספח 2 להודעת הערעור). היישוב גדל והתפתח ויהוד הפכה עיר ואם בישראל. הרשות צמחה ועמה אחוזי המשרה של המערער; היקף העסקתו כווטרינר רשותי הועלה ל-75 אחוזי משרה. לטענת המערער גם בשלב זה ניתן לו אישור להמשיך ולנהל את מרפאתו הפרטית, על ידי ראש העיר הראשון שכיהן בתפקיד, מר בקשי. בשנת 2008, לאחר איחוד הרשויות בין עיריית יהוד למועצה המקומית נווה מונסון, נערך מכרז מחודש למשרת הווטרינר הרשותי, והמערער זכה בו. לטענת המערער, נציגי משרד הפנים, השירותים הווטרינריים ונציגי העירייה, לרבות יועציה המשפטיים, אישרו כולם את השתתפותו במכרז וידוע היה לכל כי המערער מנהל מרפאה פרטית לחיות מחמד בתחום העיר יהוד. המערער עשה חיל בעבודתו. הוא זכה לתואר עובד מצטיין מספר פעמים ובשנת 2002 אף נבחר כווטרינר מצטיין מטעם ארגון הרופאים הרשותיים.

2. והנה, בשנת 2014 (ביום 2.3.14 ליתר דיוק), הוגשה נגד המערער תלונה על-ידי רופא פרטי (נספח 4 להודעת הערעור). על פי התלונה מצוי היה המערער בניגוד עניינים בין תפקידו כווטרינר הרשותי לבין היותו בעל מרפאה וטרינרית פרטית. על פי התלונה, מצב הדברים האסדרתי (רגולטורי) הפך ברור שעה שפורסמה חוות דעת משפטית (בשנת 2010) לפיה אסור לווטרינר הרשותי לנהל מרפאה פרטית בתחומי הרשות בה הוא מועסק, ואף פורסם חוזר בין כל הרופאים ולפיו האיסור ייאכף משנת 2011. ולמרות זאת, המערער המשיך לפעול בשני כובעיו במקביל, וגרף לעצמו רווחים תוך הפרה של הדין. על רקע זה, הוסיף המתלונן, יש לשלול את רישומו של המערער כרופא וטרינר ולבטל את רישיונו, וזאת נוכח הדברים וחומרתם. התלונה הועברה לבדיקתו של ד"ר הדני, מרכז הצוות המקצועי בנושא האתיקה המקצועית באגף השירותים הווטרינריים שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. ד"ר הדני פנה לקבל את התייחסותו של המערער לטענות שהועלו נגדו, וזה שלח (ביום 31.3.14) התייחסות מפורטת לתלונה. בתגובתו עמד המערער על כך כי עד כה, ובמשך תקופה בת כשלושים שנה, לא עלתה נגדו כל טענה כי פעל בניגוד עניינים, למרות שלכל היה ידוע כי לצד תפקידו בעירייה הוא הפעיל גם מרפאה פרטית. לשיטתו, הפעיל את המרפאה הפרטית שלו לאחר שקיבל אישור מהרשות המקומית ומהעירייה, והכול ידעו על כך, גם כשזכה במכרז האחרון לתפקיד הווטרינר הרשותי. המערער הצביע על הפעילות החשובה שהוא מבצע לטובת הקהילה, ומכל מקום, לטענתו, הוא אינו משמש כעובד עירייה שכן אין הוא עובד במשרה מלאה, ולכן לא חל עליו האיסור על עבודה נוספת (ראו סעיף 176 לפקודת העיריות [נוסח חדש](להלן: פקודת העיריות)). הוא הוסיף וטען כי הוראות סעיף 19(א)(6) לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991 (להלן: החוק או חוק הרופאים הווטרינרים) לא מאפשרות את השעייתו, שכן לא עבר על איסור שבדין. יש לפרש את הוראות החוק הרלוונטיות בצמצום, נוכח פגיעתן בזכות החוקתית לחופש העיסוק; הוא עצמו לא היה מודע להוראות האסדרתיות בנושא, וודאי שאין מקום לשלול את רישיונו. למרות שתשובתו נשלחה למשרד החקלאות בדואר רשום, היא לא נתקבלה שם (כפי שעולה ממכתב הלשכה המשפטית מיום 12.7.15), והמערער שלח אותה בשנית (ביום 22.7.15).

3. חלף הזמן, וביום 29.6.16 הוגשה קובלנה נגד המערער לוועדה הפועלת מכוח סעיף 19 לחוק (להלן: הוועדה). בקובלנה נכתב כי לכל המאוחר בשנת 2011 היה ברור שעבודה פרטית של וטרינר רשותי, בתוך תחומי הרשות המקומית שבה הוא עובד, מכוננת ניגוד עניינים, האסור על פי חוק הרופאים הוטרינריים. למרות זאת, המערער המשיך בעבודתו תוך הפרת הוראות החוזר. הקובלנה עצמה נשלחה למערער ביום 23.4.17 והוא זומן לטעון טענותיו בפני הוועדה. הדיון התקיים (ביום 7.6.17) בפני חברי הוועדה (עו"ד דני חורין, נציג היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר נירית ציפורי נציגת מנהל השירותים הווטרינריים וד"ר אמיר שטיינמן, נציג הרופאים הווטרינריים).

לאחר שהתקבל אצל המערער הזימון לשימוע, ועוד לפני הדיון בוועדה, המערער פנה (ביום 25.5.17) לראשת העיר יהוד, וציין כי יהיה עליו לסיים את העסקתו בעירייה. לשיטתו, לאור הצורך ליתן הודעה מוקדמת על אודות הפרישה, זו תיכנס לתוקפה ביום 31.7.17. יום לאחר הדיון בוועדה בעניינו של המערער הוא פנה (ביום 8.6.17) בשנית לראשת העיר, וציין שנוכח עמדת משרד החקלאות כי יש לצמצם למינימום את ניגוד העניינים, החל מיום 11.6.17 ישמש רופא אחר כממלא מקומו, ואילו המערער ישהה בחופש על חשבון מכסת ימי החופשה הצבורים העומדים לרשותו. ככל שייבחר וטרינר חדש עד יום 31.7.17, ותידרש חפיפה מסודרת לצורך כניסה לתפקיד, יפסיק את חופשתו כדי לבצע חפיפה כאמור.

החלטות הוועדה והשר

4. לאחר שבחנה את מכלול החומר שבפניה קבעה הוועדה כי המערער פעל בניגוד להוראות סעיף 19(א)(6) לחוק והיה מצוי בניגוד עניינים בין שני עיסוקיו. כמו כן נקבע שהמערער פעל בניגוד להוראות חוזר מנהל השירותים הווטרינריים. האיסור על הימצאות בניגוד עניינים הוא מניעתי, ואין הכרח לבסס ניגוד עניינים בפועל. לכן, אין בעובדה שבמשך 35 שנות שירותו של המערער לא נתקבלו תלונות על התנהלותו כדי לשנות ממסקנה זו. הימצאות בניגוד עניינים היא בגדר מעשה חמור, שיש לעשות את המרב האפשרי כדי למנוע אותו. הוועדה לקחה בחשבון את טענות הצדדים: את טענות הקובל שהצביע על פרק הזמן הארוך בו פעל המערער בניגוד עניינים, תוך הפרת החוק. היה עליו להפסיק את כפל הפעילות בשנת 2011 מאז פרסום חוזר המנהל. הוא לא הפסיק זאת גם לאחר שנודע לו על הגשת התלונה, ואף לאחר הגשת הקובלנה. מנגד המערער טען שפעל בתום לב וסבר כי אין קושי בעיסוקו הכפול, כאשר משרד החקלאות לא הגיב פרק זמן ארוך להתייחסותו לקובלנה. בנוסף, לא בוסס ניגוד עניינים בפועל, וגם לעובדה זו יש משמעות. המערער תרם לקהילה ושילב תלמידים מתנדבים במרפאתו; עוד טען שיש להתחשב בהתפטרותו מעבודתו.

לאחר בחינה ועיון נגשה הוועדה להכריע בדבר ההמלצה המשמעתית הראויה בעניינו של המערער. הוועדה ציינה כי לא ניתן להתעלם מפרק הזמן הארוך עד מאוד בו פעל בניגוד עניינים. היא לא יכלה לקבל הטענה כי רופא וטרינר רשותי אינו מכיר את החוזר, שהוציא מנהל השירותים הווטרינריים בעניין זה. עוד אין לקבל את הטענה כי משלא התקבלה תשובת משרד החקלאות להתייחסותו לתלונה, יכול היה להניח כי ניתן להמשיך בעיסוקו הכפול. הייתה זו עשיית דין עצמי מצדו של המערער. גם מאז שנת 2016 עת הוגשה הקובלנה הוסיף המערער בעיסוקו ונתון זה פועל לחובתו. מנגד הוועדה התחשבה בשיקולים לקולא, ובהם התפטרותו מהעירייה והודעתו על יציאה לחופשה, אף שאלה בוצעו באיחור רב. הוועדה התחשבה לקולא גם בכך שלא בוסס ניגוד עניינים בפועל ולא בוסס ניצול של תפקידו הציבורי לצורך עיסוקו הפרטי. בסופו של יום החליטה הוועדה, בהתחשב בתקופה הארוכה בה התקיים העיסוק הכפול, כי יש להטיל על המערער אמצעי משמעת משמעותי ומרתיע, והיא המליצה להתלות את רישיון הווטרינר שלו לתקופה בת חודש אחד.

שר החקלאות קיבל לידיו את המלצות הוועדה. הוא החליט (ביום 23.8.17) לאמצן, וציין כי הוא סבור שאמצעי המשמעת הוא הולם ומידתי בנסיבות העניין, ולכן החליט על התלית רישיון המערער למשך חודש קלנדרי אחד, החל מיום 1.9.17.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני, וביצועו של אמצעי המשמעת עוכב.

טענות הצדדים

5. המערער חזר על טענותיו שפירט במענה לקובלנה ובפני הוועדה. לטענתו, לא היה מודע לחוות הדעת המשפטית של משרד החקלאות משנת 2010 ולהוראת מנהל השירותים משנת 2011. נודע לו כי יתכן וישנה בעייתיות בהעסקתו רק בעקבות התלונה, שהועברה להתייחסותו בשנת 2014. מכל מקום, חוק הרופאים הווטרינרים אוסר על עבודת חוץ כרופא וטרינר פרטי, בניגוד להוראות כל דין, וחוות הדעת המשפטית אינה עולה לכדי "דין" במובנו של החוק. כדי שהאיסור שבחוק יחול עליו, על המערער להיות עובד של רשות מקומית. לשיטתו, פקודת העיריות אינה אוסרת עליו את עבודת החוץ, שכן אין הוא עובד במשרה מלאה, ולכן ממילא לא נחשב לעובד לצורך החוק. יש לפרש את מכלול ההוראות בתחום פרשנות מצמצמת, ופרשנות מרחיבה אינה ראויה נוכח הפגיעה בחופש העיסוק של הרופאים הווטרינרים. משרד החקלאות השתהה בגיבוש עמדתו לאחר שהמערער השיב לתלונה נגדו, ומשהבין המערער את עמדתו של המשרד לאשורה, נקט בצעדים חדים להפסקת כהונתו בעירייה. לשיטת המערער, התכלית של דיני המשמעת היא מניעתית, והמניעה הושגה שעה שהמערער הודיע על פרישתו מתפקיד הרופא הווטרינרי של הרשות. התליית רישיונו של המערער מהווה פגיעה אנושה בפרנסתו, והיא לא עולה בקנה אחד עם דרישת המידתיות והסבירות בנסיבות העניין.

עמדת המשיבים לערעור היא כי יש לדחותו. במהלך השנים עמדו למערער הזדמנויות רבות לחדול מניגוד העניינים בו היה מצוי בעקבות עיסוקו הכפול, אך הוא בחר להמשיך להפיק רווחים מעסקו הפרטי, במקביל לכהונתו כווטרינר עירוני. רק ערב הדיון בקובלנה ניאות להודיע על התפטרותו העתידית מעבודתו. הליך המשמעת נוהל כדין, לאחר שניתנה למערער זכות הטיעון המלאה בפני ועדה מקצועית, ולאחר שנשקלו כל טענותיו, לרבות הפגיעה הצפויה במשלח ידו. החלטת השר שאימצה את המלצת הוועדה הינה עניינית, מידתית מאוזנת וראויה, ואין מקום להתערב בה. התערבותו של בית משפט של ערעור בהחלטות משמעת מסוג זה אמורה להיות מצומצמת ביותר, ויש לייחדה למקרה של חוסר סבירות או משגה מהותי בהחלטה. רק סטייה מהותית לקולא או לחומרה תביא להתערבות שיפוטית, ובנסיבות העניין אין לאתר סטייה שכזו. המערער פעל בניגוד לחוזר מנהל השירותים הווטרינריים משנת 2011. הוא "צפצף" על החוק. אין צורך בהוכחת ניגוד עניינים בפועל, ודי בהימצאות במצב בו עלול להתקיים ניגוד עניינים. אם היה מוכח ניגוד עניינים בפועל עניינו של המערער היה מובא להליכים פליליים, ומשלא הוכח כזה, נדון עניינו באפיק המשמעתי, וזה הוביל לתוצאה הראויה. פעילותו של העורר תוך הימצאות בניגוד עניינים, ותוך הפרה של החוזר בעניין, מצדיקה את הצעד המשמעתי שננקט נגדו, שניתן אף לסווגו כמקל.

האם קיימת סמכות להטיל אמצעי משמעת בנסיבות העניין

6. השאלה הראשונה בה יש לדון היא האם קיימת למשיבים סמכות לנקוט באמצעי משמעת נגד המערער? נקודת המוצא לדיון מצויה, כמובן, בחוק, וכך מורה אותנו חוק הרופאים הווטרינריים (בסעיף 19):

19. סמכויות השר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ