אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 48898-07-15 סימקה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

עש"א 48898-07-15 סימקה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

תאריך פרסום : 25/01/2016 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
48898-07-15
27/12/2015
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
מערערת:
לאה לוטי סימקה
משיב:
בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
פסק דין
 

 

בפני בקשת ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").

במוקד המחלוקת נשוא הערעור טענת המערערת שלפיה שניים מהשיקים שסורבו הוצגו לפירעון שלא כדין, כאשר על גבי השיקים הכיתוב "למוטב בלבד" אך ההצגה לפירעון נעשית על ידי מי שאיננו הנפרע. במצב זה, כך טוענת המערערת, ממילא לא ניתן היה לפרוע את השיקים ולא כל שכן שאין למנותם כשיקים מסורבים לצורך הגבלת החשבון.

העובדות

  1. המבקשת הינה אלמנה, כבת 63, ועובדת המוסד לביטוח לאומי. במשך כ- 40 שנה, עד מרץ 2015, הייתה המערערת בעלת חשבון הבנק מספר ***** (להלן: "החשבון") בסניף הקריה (131) של המשיב, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (להלן: "הבנק").

  2. ביום 21.10.14 סורב בהיעדר כיסוי שיק בסך של 12,000 ₪ שמשכה המערערת והוצג לפירעון בחשבון. במהלך החדשים שלאחר מכן, עד 4.3.15, סורבו בהיעדר כיסוי 8 שיקים נוספים שהוצגו לפירעון בחשבון.

    המערערת סברה שלא זכתה ליחס הולם מהבנק ולפיכך גמלה בליבה החלטה לסגור את החשבון. בהתאם, במהלך מרץ 2015 חתמה המבקשת על כל המסמכים הדרושים וביום 11.3.15 נסגר החשבון.

  3. ביום 21.6.15, למעלה מ- 3 חדשים אחר סגירת החשבון, הוצגו לפירעון בחשבון הסגור 2 שיקים שמשכה המערערת בסך של 7,500 ₪ כל אחד (שיק מספר 050533 ושיק מספר 050536; להלן: "השיקים"). השיקים היו משוכים לפקודת "שרה סנדרוביץ" ונשאו שרטוט ("כרוס") ואת הכיתוב "למוטב בלבד" בחזיתם. השיק האחד היה משוך ליום 10.12.14; והשיק השני היה משוך ליום 10.1.15. הבנק סירב לכבד את השיקים הן מאחר והחשבון סגור והן בשל היעדר כיסוי מספיק.

  4. מאחר ובסירוב שני השיקים כאמור הגיע מספר השיקים המסורבים הכולל ל- 11, הודיע הבנק ביום 23.6.15 על הגבלת החשבון לשנה החל מיום 9.7.15. ביום 23.7.15 הוגשה הודעת ערעור זו ובהחלטה מיום 23.7.15 ניתן צו מניעה זמני המעכב את תחילת ההגבלה עד לבירור הערעור.

    תמצית טענות הצדדים

  5. המערערת עותרת בערעור זה לגריעת שני השיקים שסורבו ביוני 2015 מרשימת השיקים המסורבים לפי החוק, כך שמעשית תבוטל הגבלת החשבון.

    ראשית, טוענת המערערת שכלל לא ידעה על אודות ההגבלה עד 20.7.15, שאז סורבה בקשתה לחתום ערבות לטובת בנה. משנודע לה הדבר פנתה מיד לבנק לבירור ומיד לאחר מכן גם הוגש הערעור. בכך מסבירה המערערת את עיתוי הגשת הערעור.

    שנית, טוענת המערערת שיש לגרוע מרשימת השיקים המסורבים את שני השיקים האחרונים, שהוצגו לפירעון ביוני 2015. לפי גרסת המערערת, בחדשים שקדמו לסגירת החשבון היא התגייסה לסייע לבנה שנקלע לקשיים וכך גם משכה שיקים, שלמרבה הצער חלקם סורב בהיעדר כיסוי. שני השיקים האחרונים נמשכו אף הם כחלק מהסיוע שהעניקה המערערת לבנה, ונרשמו לפקודת משכירת הדירה לבנה, גב' שרה סנדרוביץ. השיקים הללו הוחזקו בידי הילה סימקה (להלן: "הילה"), כלתה של המערערת והוצגו על ידה לפירעון מתוך שגגה בלבד. מיד בהיוודע לה דבר ההפקדה, ב- 22.6.15, פנתה המערערת למוקד הבנק ובקשה שהשיקים הללו לא יסורבו בהיעדר כיסוי. בתגובה, כך היא טוענת, הובטח לה שהשיקים יסורבו מטעם טכני בלבד.

    ושלישית, טוענת המערערת כי ביחס לאחד השיקים שסורב כאמור היה על הבנק לציין שסורב בשל הצגתו באיחור, למעלה מ- 6 חדשים לאחר מועד פירעונו הנקוב.

    על יסוד טענות אלו, בפרט זו השנייה המתייחסת לכיתוב "למוטב בלבד", טוענת המערערת שיש לגרוע את שני השיקים מרשימת השיקים המסורבים לפי החוק ובכך ממילא שתבוטל הגבלת החשבון.

  6. בתגובה לערעור טוען הבנק שיש לדחות אותו על הסף ולמצער – לדחות אותו לגופם של דברים.

    לטענת הבנק הוגש הערעור באיחור, שכן הודעה על ההגבלה נשלחה למערערת ביום 23.6.15, ודי בכך לדחות את הערעור על הסף שהרי לא נתבקשה הארכת מועד ולא ניתן טעם מיוחד שתינתן הארכת מועד. בנוסף, טוען הבנק שכלל לא נעשתה אליו פנייה מוקדמת בטרם הגשת הערעור וגם בכך רואה טעם לדחיית הערעור.

    לגופן של הטענות, מכחיש הבנק כל טענה להבטחות או מצגים שנתנו למערערת, כביכול, בשיחתה עם המוקד הטלפוני של הבנק, וטוען שרשימת העילות לגריעת שיקים מרשימת ההגבלה לפי החוק הינה רשימה סגורה והטענות שמעלה המערערת אינן נמנות על אילו מהעילות הנקובות בחוק.

    הבנק מדגיש כי הוא כלל איננו יודע את זהות אותו אדם שהציג את השיק לפירעון בבנק אחר, ולדידו השיק נבדק ככל שיק אחר. משהגיע השיק לפירעון בבנק ברור היה, נוכח סגירת החשבון, שהבנק לא חייב בפירעונו וממילא שלא ניתן לטעון בנסיבות אלו שהיה למערערת "יסוד סביר להניח" שהשיק יפרע.

    נוכח כל זאת, טוען הבנק שיש לדחות את הערעור.

  7. במהלך הדיון שהתקיים ביום 25.11.15 הושלמו טענות הצדדים ואף ניתנה לנציגת הבנק, מנהלת הסניף גב' קריטי, הזדמנות להתייחס לטענות השונות. בהמשך, בהחלטה נוספת, ניתנה למערערת האפשרות להציג אסמכתאות לביסוס הטענה העובדתית שלפיה הוצגו השיקים על ידי הילה ולא על ידי הנפרעת, ובעקבות זו הוגשו על ידי המערערת שתי הודעות הבהרה וזו האחרונה גם נתמכת בתצהירה. הבנק מצידו, הקפיד להגיב לכל אחת מהודעות המערערת כשהוא שב וחוזר על התנגדותו לקבלת הערעור. על יסוד כתבי הטענות והשלמת הטיעון כאמור, ניתן להכריע במחלוקות.

    דיון

  8. טענתו הראשונה של הבנק הינה למעשה לסילוק הערעור על הסף בשל האיחור בהגשתו.

    בהתאם לתקנה 5 בתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981 (להלן: "התקנות"), המועד להגשת ערעור על הודעת הגבלה הינו "עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק". המועד הרלוונטי לתחילת מרוץ המועדים להגשת הערעור הינו איפה מועד המצאת ההודעה ולא המועד בו הופקה על ידי הבנק. הבנק טוען שההודעה הופקה ונשלחה ביום 23.6.15, בעוד שהערעור הוגש רק כעבור 30 יום, ביום 23.7.15. מאידך, הבנק כלל לא טוען, ולא כל שכן שלא מציג אסמכתא, שההודעה הומצאה למערערת במועד כלשהו.

    בתגובתו לערעור טוען הבנק באריכות כיצד מקפידה הפסיקה על עמידה במועדים בכלל, ואפילו באיחור מזערי בן יום. מאידך, לא מצא הבנק לנכון להניח תשתית עובדתית כלשהי לטענה שבכלל היה איחור בנסיבות העניין.

    ודוק, כאשר עסקינן בהגבלתו של חשבון פעיל ניתן לטעון לחיוב החשבון בעמלת הודעת ההגבלה ומחיוב זה לנסות ולגזור אם היה בעל החשבון מודע להגבלה. לא כן בחשבון סגור כגון החשבון דנא, כשלא נעשה כל חיוב ולא יכול היה להיעשות.

    המערערת טוענת שלא קבלה כל הודעה על ההגבלה ולא ידעה על קיומה עד ליום 20.7.15, טענתה לא נסתרה, ומשכך אני מקבל את גרסת המערערת והטענה לפיה הוגש הערעור באיחור – נדחית.

  9. עוד טוען הבנק, כמעין טענה מקדמית נוספת, שיש לדחות את הערעור שכן לא נעשתה כלל פניה אליו בטרם הגשת הערעור, בניגוד לתקנה 4 (3) בתקנות.

    עובדתית, אכן להודעת הערעור לא צורף כל העתק מפנייה לבנק. נטען לפגישה עם סגנית מנהל הסניף ביום 21.7.15 אך לא נטען מה הטענות שהועלו בפגישה זו. ועל אף זאת, אינני מוצא הצדקה לדחיית הערעור רק מטעם זה ודומני שיש טעם לפגם בעצם ניסיון המשיב להיתלות במחדל דיוני שכזה לדחיית הערעור.

    אכן, לפי תקנה 4 (3) בתקנות, יש לצרף לערעור העתק מפניית המערערים לבנק ואת תשובתו. עם זאת, לא נקבע בתקנות כי עצם הפנייה או צירוף הפנייה מהווים תנאי הכרחי מוקדם להגשת הערעור. ולא בכדי לא נקבע כך. נראה שתכלית ההוראה המפנה את המערערת לפנייה מוקדמת לבנק הינה מתן הזדמנות לבירור מקדים שמא נפלה טעות בהתנהלות הבנק, טעות שניתן לתקן ובכך לחסוך משאבים (יצחק עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מ"ד 449, 462). מקום בו מאשר הבנק שנפלה טעות אך בהיעדר פנייה מקדמית נעשה הדבר רק במסגרת בירור הערעור, עלול מחדל אי הפנייה המוקדמת לבוא לכדי ביטוי בפסיקת ההוצאות. אך מקום בו ממילא עומד הבנק על עמדתו שאין בסיס לטענות המערערת, כפי שנטען בערעור זה, כלל לא ברור מה טעם היה בפנייה מוקדמת לבנק. וודאי שאין לראות במחדל שכזה יותר ממחדל פרוצדוראלי שאיננו מצדיק סנקציה גורפת של מחיקת הערעור.

    לפיכך, אין בסיס גם לטענה מקדמית זו של המשיב והטענה – נדחית.

  10. לטענת המערערת, אחד מהשיקים שסורבו, זה שנמשך ליום 10.12.14, הוצג למעלה מחצי שנה לאחר מועד פירעונו שלכן היה על הבנק לסרב לפרוע אותו בשל איחור זה.

    מאחר וטענה זו מתייחסת לאחד השיקים בלבד, כאשר הגבלת החשבון הינה תוצאת סירוב 11 שיקים, ברי הדבר שקבלת הטענה לא תסייע למערערת, וממילא שאין טעם לברר טענה שמשמעותה תיאורטית בלבד.

  11. כך מסתבר שבמוקד טענות המערערת עומדת הטענה המתייחסת להגבלת סחרותם של השיקים בכיתוב "למוטב בלבד".

    אין מחלוקת, והדבר ברור מעיון בצילום השיקים שצורף לערעור, כי שני השיקים נרשמו לפקודת "שרה סנדרוביץ" ובחזיתם יש שרטוט ("קרוס") וכן, בהדפסה, גם מצוין "למוטב בלבד". בגב השיקים, אף זאת ניכר מהצילום שצורף, חתימה הנחזית להיות בשם הנפרעת, שרה סנדרוביץ.

    המערערת טוענת שלא הנפרעת הציגה את השיקים לפירעון כי אם הילה, כלתה של המערערת, שכך בקשה לפרוע את השיקים לחשבונה היא. עיון בצילום השיקים שצורף איננו מאפשר אישור טענה זו, שכן אין כל ציון שמו של זה שהציג את השיקים לפירעון ואף לא זהותו של בעל החשבון שפרטיו מוטבעים בהדפסה שבגב השיקים.

    בתצהירה מיום 13.12.15, שבה וטענה המערערת כי שני השיקים הללו הוצגו לפירעון בחשבונה של הילה, חשבון מספר ******* בבנק הפועלים. לתצהירה אף צורף דף חשבון בתמיכה לטענה.

    אופן זה של הוכחת הטענה העובדתית לגבי הצגת השיקים לפירעון מעורר סימני שאלה, שעליהן גם הצביע המשיב (למשל בהיעדר חתימה של הילה בגב השיקים). ניתן היה לצפות לצורה ברורה ונוחה בהרבה של הוכחת הטענה העובדתית. למשל בתצהיר של הילה. דף החשבון שהוצג כלל לא מציין את בעל החשבון, והוא עצמו בכלל נסרק באופן שאיננו לגמרי ברור. על אף זאת, באותו דף חשבון שהוצג מצוינים שני השיקים נשוא הערעור, ניתן לזהות בתחילת הדף את מספר החשבון ****** וגם ניתן לזהות באחת הפעולות בדף את השם "אלון סימקין".

    נוכח עובדות אלו, אני מקבל את טענת המערערת וקובע כי הוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי השיקים הוצגו לפירעון על ידי הילה בחשבונה שלה, למרות שהילה איננה הנפרעת ולמרות הרישום "למוטב בלבד" בחזית השיקים.

  12. בהתאם להוראות סעיף 2 (א) בחוק חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל "אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון".

    סעיף 1 בחוק מגדיר, בין היתר, מהו "שיק שסורב" כך: "שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול".

    הגדרה זו כוללת לפיכך שני רכיבים עובדתיים – הצגת השיק לפירעון וסירוב של הבנק. רק התקיימותם של שני רכיבים עובדתיים אלו יוצר את אותו "שיק שסורב" בו דן החוק.

  13. בכדי לבחון אם המסמך שהוצג לפירעון עונה על הגדרת "שיק", מפנה החוק להגדרה שבסעיף 73 בפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), וזו קובעת כי "שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה".

  14. כעת יש לבחון מה משמעותו של שיק אשר בחזיתו מתנוססת ההוראה "למוטב בלבד".

    סעיף 7 (א) בפקודה קובע כי "שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר". על יסוד הוראה זו הוכרעה משמעות הוראה זו, "למוטב בלבד", כך:

    "שיק המשורטט 'למוטב בלבד' - לשיטתי - אינו עביר. ממילא הוא אינו טהיר. גביית השיק חייבת להיעשות באמצעות בנק בשל השרטוט, אולם הבנק אינו זוכה לבעלות מלאה בשטר ולזכאות שטרית עצמאית...בעלותו של הנפרע בשיק, כפופה לסייג העבירות. הוא אינו יכול להעביר את זכאותו לצד ג'." (ע"א 1560/90 משה ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח (4), 498, 505).

    בהתאם להלכה זו, תוצאתה של ההערה "למוטב בלבד" בחזיתו של שיק הינה, כי סחרותו של השיק נשללת. השיק אומנם כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא עביר. הבעלות בו היא בידי הנפרע, ואין הוא יכול להעבירה לאחר.

    זאת ועוד, כאשר מוצג לפירעון בסניף בנק שיק בו סויגה העבירות כאמור, אין הבנק אלא שלוח לגביה ותו לא. שלוח שהרשאתו מוגבלת לגביית סכום השיק והפקדתו בחשבון הנפרע.

    אכן, צדקה העותרת בהצביעה על כך כי העברת שיק המשורטט ל"מוטב בלבד" על-ידי נפרע לבנק לצורך גבייתו נעשית באמצעות היסב השיק לבנק. ההיסב הופך את הבנק ל"אוחז" של השיק כמשמעו בסעיף 1 לפקודה. כאוחז זכאי הבנק לגבות את השיק כשלוח מבלי להוכיח את עובדת שליחותו (סעיף 37 (1) לפקודה). אולם, אין הבנק קונה זכות קניין בשיק המשורטט כאמור, אלא הוא מהווה שלוח לגבייה בלבד. כשלוח, הרשאתו של הבנק היא לגביית הסכום הנקוב בשטר והפקדתו בחשבון המוטב בשיק" (בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר - הממונה על אגף שוק ההון [פורסם בנבו] 5.12.10, פסקה 5)

    אם כך, כאשר מוצג לפירעון שיק שעבירותו הוגבלה בביטוי "למוטב בלבד", הרשאתו של הבנק הינה לגביית הסכום הנקוב בשיק לשם העברתו לחשבון הנפרע בלבד. וממילא, שאם לא הנפרע הוא שהציג את השיק לפירעון ולא לחשבון הנפרע מבקשים לפרוע את השיק – הבנק מלכתחילה מנוע מפירעון השיק.

    למעשה, כשחוזרים להגדרות החוק ובכל הנוגע לסירוב שיק, כאשר עסקינן בשיק "למוטב בלבד" שמבקשים לפרוע אותו שלא לחשבון הנפרע – אין זה כלל "שיק" מבחינת החוק. הרכיב העובדתי הראשון בהגדרת "שיק שסורב" כלל לא מתקיים והבנק כלל לא ימשיך בבדיקת הרכיבים הנסיבתיים שעשויים להביא לסירוב כגון היעדר יתרה מספקת.

    מעבר לכך שתוצאה זו נלמדת מלשון החוק, נראה שאין תוצאה זו עומדת בסתירה לתכליתו של החוק. כפי שהובהר בפסיקה למכביר, החוק הינו חלק מחקיקה שנועדה לבצר את מעמדו של השיק כאמצעי תשלום אמין ולהגן על האינטרס הציבורי השולל משיכתם של שיקים ללא כיסוי מספיק. הגנה זו מכוונת לכאלו שאוחזים בשיקים ועומדת להם הזכות להציגם לפירעון. הגנה זו לא מכוונת לכאלו שאינם כאלו. החוק איננו מיועד להגן על מי שמציג לפירעון שיק שאינו חתום או שיק הנושא חתימה מזויפת. בנק יסרב לפרוע שיקים כאלו בלא קשר ליחסיו עם המושך או לשאלת קיומה של יתרה מספקת בחשבון. כך גם ביחס לשיק שמוצג לפירעון שלא על ידי הנפרע למרות הגבלת עבירותו. אדם האוחז בשיק שכזה לא רשאי להציגו לפירעון כבעליו ולא עליו מיועד הוק להגן.

  15. לטענת הבנק, כאשר מגיע השיק לפירעון בבנק הנמשך, הוא כלל איננו יודע את זהות האוחז שהציגו לפירעון. בדיקת זהותו נעשית באותו סניף בנק שבו הוצג השיק לפירעון ולכן לא יכול כלל הבנק לסרב לפרוע את השיק מאחר ועבירותו הוגבלה "למוטב בלבד". טענה עובדתית זו לא נסתרה ומשכך גם אין לבוא בטרוניה לבנק, המשיב, על שסירב לפרוע את השיקים בשל היעדר הכיסוי ולא מסיבה אחרת. אפשר ומקור הטעות דווק בסניף הבנק בו הוצגו השיקים לפירעון. אפשר בלבד, שכן עמדתו לא נשמעה כלל. על כל פנים, גם אם לא שגה הבנק המשיב, אין בכך כדי לשלול את העובדה שבנסיבות העניין איננו נכנסים לגדרו של החוק כאמור.

     

  16. מאחר ולפי העובדות אשר התבררו כאמור הוצגו השיקים לפירעון בחשבון של מי שאיננו הנפרע, היה על הבנק שאצלו הוצגו השיקים לסרב לפרוע את השיקים על הסף, בלא להעבירם לעיון הבנק הנמשך – המשיב, ובלא להמשיך כלל לבדיקת האפשרות לפרוע אותם בהתאם למצב חשבון המערערת. ממילא שבמצב זה גם א נכללים השיקים בשיקים הנמנים לפי החוק.

  17. אשר על כן אני מקבל את הערעור ומורה על גריעת שני השיקים, שיק מספר 050533 ושיק מספר 050536 ממניין השיקים שסורבו על ידי המשיב לצורך הגבלת החשבון לפי החוק. ממילא שבכך גם תבוטל הגבלת החשבון.

    בשים לב לכך שהמשיב איננו אחראי לטעות שהביאה להצגת השיקים, אך מאידך התנגד שוב ושוב לטענות המערערת, אינני מוצא מקום לחיוב בהוצאות בגין ערעור זה.

    הפקדון שהפקידה המערערת בקופת בית המשפט יוחזר למערערת, באמצעות העברתו לב"כ המערערת.

    ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ו, 27 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ