ית המשפט איפשר לדר' אפרים רימון לחזור בו מעסקת טיעון בקובלנה שהוגשה נגדו וביטל השעייתו

בפניי ערעור לפי סעיף 47 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז – 1976 (להלן: "פקודת הרופאים") על החלטה מיום 22.4.2014 של שרת הבריאות שהתקבלה בפועל על ידי כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב (להלן: "ההחלטה" ו"השופט" בהתאמה), אשר שרת הבריאות האצילה לו את סמכותה האמורה בהתאם לסעיף 41 לפקודת הרופאים.

           
בין הצדדים- המערער ומשרד הבריאות, נחתם הסדר טיעון, לפיו הודה המערער בעובדות שבכתב הקובלנה המתוקנת, בגינה הוא יינזף.

במסגרת ההחלטה, לא קיבל השופט את עסקת הטיעון, וקבע בין הייתר כי רישיון הרופא של המערער יותלה למשך שלושה חודשים לאחר שקבע, כי המערער התנהג התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, שכללה זיוף (עבירה שלא נכללה בקובלנה המתוקנת).

רקע

1. בתקופה הרלבנטית לקובלנה נשוא ההחלטה, הועסק המערער בבית חולים קפלן בתחום הגריאטריה ומשנת 2004 – 2007 כמ"מ מנהל מחלקות ה' ו – ו' בבית חולים הרצפלד.
2. ברקע הקובלנה, עומד ניסוי, שנערך בבית החולים קפלן (להלן גם: "בית החולים") בשנת 2004, באישור ועדת הלסינקי של בית החולים ובו השתתפו 61 חולים שהזדקקו להליך של פיום קיבה (להלן: "ניסוי הפיום").
3. במקביל נערך ניסוי של ד"ר רימון, שהסתיים בחודש דצמבר 2004, שכלל מעקב אחר התאוששות החולים מפצע שנגרם להם בשתי שיטות ניתוח שונות, בבתיהם או בבתי אבות בהם התגוררו, דהיינו מחקר תצפיתי בלבד (להלן: "ניסוי התצפית").

פעולת פיום הקיבה היא פעולה כירורגית המצריכה הסכמה ולפיכך חתמו החולים שהשתתפו בניסוי על שני טפסי הסכמה הן לביצוע הפעולה הכירורגית והן להשתתפות במחקר התצפיתי.

4. בשנת 2005 נערכה על ידי משרד מבקר המדינה בדיקה בנושא: "הפיקוח על ניסויים רפואיים בבני אדם". בהמשך, הוקמה על ידי משרד הבריאות, ועדת בקרה ואיכות מכוח סעיף 21 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996, בקשר למחקרים קליניים בבית חולים קפלן והרצפלד בראשות פרופ' ז'ק מישל (להלן: "ועדת הבדיקה").
    
   לטענת המערער, הוא היחיד שהסכים למעשה לשתף פעולה עם ועדת הבדיקה, לשבור את קשר השתיקה ולסייע במתן מסמכים וראיות והכל מתוך אמונה פנימית עמוקה כי עליו לעשות את המעשה הראוי ולא למנוע את גילוי האמת והפקת לקחים בהתאם.  
    
   לטענת המערער (שלא נסתרה), מרגע שהוא החליט לשתף פעולה עם הועדה, ועם גורמי התביעה של משרד הבריאות, חרב עליו עולמו המקצועי, חבריו הרופאים ראו בו "בוגד" וגם הנהלת בית החולים לא גילתה "התלהבות" ממהלכו זה, ומאותו השלב, האחרונים החלו, מתנכלים לו ומנסים לגרום לפיטוריו  מבית החולים.