עש"א 46324-01-16 אדיר מבנים נידים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

לפני ערעור על הגבלת חשבון בנק שמספרו 43850 (להלן: "חשבון הבנק") המתנהל על שם המערערת אצל המשיב וזאת על ידי גריעת כל השיקים ממניין השיקים שסורבו ע"י המשיב ואשר מפורטים בטבלה המצויה בכתב הערעור (במהלך חיי התיק, הוסף עוד שיק אחד לרשימה נשוא הליך זה כפי שיוסבר בהמשך), הערעור הוגש בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

יחד עם הערעור הוגשה גם בקשה דחופה למתן צו למניעת תחילת הגבלת חשבון וזאת לפי סעיף 10א(א) לחוק.

ביום 24.1.16 ניתנה החלטה לפיה ניתן צו לעיכוב זמני של תחילת ההגבלה ונקבע שהצו יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.

בגוף ההחלטה צוין במפורש:

"ללא קשר לטענות הצדדים, מובהר כי מעת מתן צו זה לא תהיה על הבנק חובה לפרוע כל שיק בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת בכתב והמבקש יהא מושתק מהעלאת טענה בדבר יסוד סביר להניח שיש חובה לבנק לכבד שיק בחריגה מהנ"ל. יכנס החשבון להגבלה נוספת, יעיד הדבר גם על ההליך כאן והבקשה תדחה ללא דיון שממילא יהיה אקדמי ללא תועלת."

ביום 23.3.16 הוגשה ע"י המשיב בקשה לסילוק על הסף במסגרתה נטען שהערעור הפך לתיאורטי היות ובינתיים, מאז הוגש וניתנה ההחלטה בדבר עיכוב תחילת ההגבלה, סורבו שיקים נוספים שהביאו להגבלה נוספת ברם לא צורפה כל החלטה בעניין הטלת ההגבלה הנוספת של החשבון וללא החלטה/הודעה על כניסה להגבלה חדשה, לא ראיתי מקום לסילוק על הסף של הערעור מה גם שראיתי לנכון לנהוג בזהירות רבה לפני שיוגבל חשבון של חברה המפרנסת לא מעט משפחות ועל גישה זו עוד אחזור בהמשך ההכרעה.

המערערת הגישה ביום 24.3.16 בקשה בכתב במסגרתה התבקש צירוף 5 שיקים נוספים לערעור. באותו יום ניתנה החלטה על צירוף שיק אחד בלבד שמספרו 3988 היות והוא חולל טרם מתן החלטה מיום 24.1.16, שאר השיקים חוללו לאחר מועד מתן ההחלטה ומשכך לא צורפו.

ביום 24.4.16 הוגש כתב תשובה מטעם המשיב . הדיון בערעור התקיים ביום 1.5.16 ובמסגרתו נחקר העד מטעם המערערת מר מטאנס מאלק. בשלב זה ניתן להקדים ולומר כי גם ללא חקירתו של מר מטאנס ובוודאי לאחר חקירתו, ניתן היה לדחות על אתר את הערעור שכן באותו שלב לא רק שדבר לא הוכח ולא רק שלא צורפו דפי חשבון מהותיים המבססים את הערעור ואת טענות המבקשת אלא שאפילו טענת הבסיס לפיה הוקמו מסגרות אשראי חד צדדיות לצורך כיבוד שיקים לא באה לידי ביטוי בתצהיר או בערעור.

בשל השלכות ההגבלה על החברה המבקשת, בשים לב למספר המשפחות המתפרנס ממנה ולהיקפים הגדולים בהם היא עובדת והמשפיעים גם על פרנסת מעגל רחב עוד יותר של משפחות, התנהל הדיון באופן ליברלי ביותר כך שניתנו למערערת במהלכו ואף לאחר הסיכומים, אפשרויות לנסות ולבסס את טענותיה לרבות פירוט ביחס לאופן בו הועמדו מסגרות אשראי חד צדדיות ולהסביר איזה מן השיקים כובד למרות החריגה ממסגרת האשראי.

תצהיר מטעם המערערת הוגש ביום 19.5 ותשובת המשיב הוגשה ביום 5.6.16.

טענות המערערת

לטענת המערערת, בינה ולבין המשיב התקיימה במשך יותר מ-15 שנים מערכת יחסים על פיה היה סיכום בין הצדדים כי תוגדל מסגרת האשראי לפי צורכי, התחייבויות והיקף עבודתה של המערערת. לטענת המערערת, העניין מקבל משנה תוקף בעת שלמערערת ובעליה ישנם פיקדונות ובטחונות רבים המוחזקים ע"י המשיב בחשבונות אחרים ולצורך העניין מכסים גם את השיקים שסורבו בחשבון.

עוד טוענת המערערת שעצם כיבוד ופירעון שיקים נוספים המשוכים על החשבון הנ"ל בימים שלאחר סירוב השיקים נשוא הערעור יש בו להעיד על חוסנה הכלכלי של המערערת ועולה בקנה אחד, לטענתה, עם ההבנות ששררו בין הצדדים עד לאחרונה.

המערערת טוענת שהיה על המשיב להודיעה מראש ומבעוד מועד על כוונותיו ולא לסרב באופן חד צדדי לכבד שיקים בהיקף של 248,183 ₪ ביום בו הבנק סגור ואין בו פעילות(יום ראשון-17.1.16) ואין ללא מתן התראה מראש למערערת.

לטענת המערערת התנהלות המשיב והפעולה בה נקט כשהחליט לסרב את השיקים נשוא הערעור שונה, חדשה וסותרת את מה שהיה מקובל או נהוג בין הצדדים במשך שנים רבות וכל זאת ללא כל הצדקה.

המערערת טוענת כאמור כי מעשיו של המשיב מהווים הפרה של הסכמות או של דרך ניהול שהייתה מקובלת בין הצדדים והם עומדים בניגוד להבנות ביחס לחוסנה הכספי של המערערת בשים לב לביטחונות והפיקדונות הקיימים בחשבונה של המערערת אשר אף עולים על יתרת מסגרת האשראי והתחייבותה של המערערת יחדיו.