עש"א 46039-03-16 ר' נ' א'

1.ערעורו הנוכחי של המערער נסב על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, איה מחאג'נה-קרמאן, מיום 15.2.16, בה דחתה את טענת "פרעתי" שהגיש המערער ביום 9.2.16.

2.אסקור תחילה בקצרה את הרקע וההליכים הקודמים:

המערער והמשיבה, שהיו נשואים, התגרשו ביום 9.1.89. מזה למעלה מ-15 שנים מתנהלים נגד המערער הליכי הוצאה לפועל שפתחה בהם המשיבה. בתיק 02-00120-02-0 ניתנה ביום 17.12.00 החלטת כב' הרשם אוחיון, בה קבע כי חובו של המערער הוא 49,561 דולר, לפי שער הדולר ביום התשלום, צמוד לשער הדולר.

כעבור 12 שנים, ביום 8.4.13 התקיים דיון בתיק ההוצאה לפועל בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) לוי-יטח. בפתח הדיון הפנה המערער להחלטה הנזכרת לעיל של כב' הרשם אוחיון, והעלה טענות שונות כנגד גובה החוב. במהלך הדיון הגיעו שני הצדדים, המערער והמשיבה, להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה. באותה החלטה, שאימצה את ההסכמה, נקבע, בין היתר, כי אם המערער ישלם עד 8.4.14 סך של 70,000 ₪ אזי ייסגר התיק, ואם הוא לא ישלם סכום זה עד לאותו מועד - תהא המשיבה רשאית לגבות את מלוא הסכום העדכני שיהיה בתיק ההוצאה לפועל.

כעבור חודשים אחדים, ביום 30.9.14, הגיש המערער, בתיק 02-17682-02-0, בקשה לסגירת התיק, ובאותו יום החליטה כב' הרשמת (כתוארה אז) גץ-אופיר כי אין כל טעם לעסוק בבקשתו לפריסת החוב בטרם הוכרעה השאלה האם המשיבה זכאית לגבות את החוב במסגרת תיק זה.

ביום 8.2.15 ניתנה בתיק 02-17682-02-0 החלטתה של כב' הרשמת מחאג'נה-קרמאן. באותה החלטה היא התייחסה להחלטה מיום 30.9.14 הנ"ל, ותארה את הבקשות הנוספות שהגישו הצדדים לאחר אותו מועד - וביניהן בקשה מיום 8.12.14 של המערער לביטול הגבלות שהוטלו עליו באותו תיק. בהחלטתה ציינה כב' הרשמת מחאג'נה-קרמאן כי אין מחלוקת באשר להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה ביום 9.4.13 ובאשר לעובדה שהמערער לא שילם 70,000 ₪ עד ליום 8.4.14. נדחו טענות המערער בנוגע להליכים שקדמו לאותו הסכם, ונקבע כי עליו לעמוד בצו התשלומים שנקבע בתיק ההוצאה לפועל. ערעור המערער על ההחלטה מיום 8.2.15 נדחה בפסק דין מיום 15.7.15 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, וערעור על אותו פסק דין נדחה ביום 25.2.16 בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת רמ"ש 41120-09-15.

המערער הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטתה של כב' הרשמת גץ-אופיר מיום 30.9.14, ובקשתו נדחתה ביום 3.12.15 על ידי כב' הרשמת מחאג'נה-קרמאן. בהחלטתה הודגש כי בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה עובר להחלטתה הקודמת מיום 8.2.15 אינה יכולה להועיל למערער.

3.המערער הגיש ביום 9.2.16 בקשה חדשה. בבקשה החדשה, בקשה בטענת "פרעתי", הוא טען שסכום חובו כמשתקף בתיק ההוצאה לפועל איננו הסכום הנכון, וכי לאור החלטת כב' הרשם אוחיון מיום 17.12.00 וסכומים שונים ששולמו על ידו ולא באו לביטוי בתיק ההוצאה לפועל - החוב העדכני צריך להיות נמוך בהרבה מאשר הסכום שמופיע בלשכת ההוצאה לפועל. הוא תמך את טענתו בתצהיר, וכן ב"חוות דעת" (שאינה חוות דעת בהתאם להוראות פקודת הראיות, אלא מכתב המופנה אל לשכת ההוצאה לפועל) מיום 31.1.16 של רואת חשבון הילי אדרי.