עש"א
בית משפט השלום צפת
|
4577-06-15
03/06/2015
|
בפני השופטת:
רבקה איזנברג
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. אמיר שושני
2. אורלי שושני
|
המשיב:
גיל אורון
|
| החלטה |
1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת כב' רשמת ההוצל"פ עביר ג'בריס מיום 27.5.15 בתיק הוצל"פ 06-00775-072 (להלן: "תיק ההוצל"פ"),על פיה הורתה על ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב (להלן:"ההחלטה"). המבקשים עתרו לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור גופו.
2.המבקשים, הם הזוכים בתיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסק דין מיום 7.1.96 שנתן תוקף להסכם פשרה שנכרת בין הצדדים. לטענת המבקשים, חובו של המשיב ע"פ פסק הדין מגיע לסך של מעל מ-875,000 ₪. המבקשים הבהירו כי המשיב עזב את הארץ לפני שנים רבות מבלי לפרוע את חובו ורק לאחרונה הגיע לארץ, אז הגישו בקשה להחיות את תיק ההוצל"פ שנפתח עוד ב 27.5.97 וכן הגישו בקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ.
המבקשים טענו כי במסגרת הסכם הפשרה נשוא פסק הדין, בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן באותו הליך וזאת לצורך השגת מימון לתשלום הסכומים נשוא פסק הדין. אולם, המשיב ניצל, לטענת המבקשים, הסכמות אלו ועזב את הארץ. המבקשים טענו כי למרות שהמשיב מתגורר בחו"ל, הינו אזרח ישראלי שיצא מן הארץ לאחר שידע על קיום החוב וזאת תוך ניצול ההסכמות נשוא פסק הדין. לפיכך טענו המבקשים, יש להורות על עיכוב יציאת המשיב מן הארץ. המבקשים טענו כי בנסיבות שפרטו, סיכויי הערעור שהגישו על ההחלטה, גבוהים וכי אם לא יעוכב ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ויזכו בערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ויאבדו את ההזדמנות היחידה להיפרע מהמשיב את חובו כלפיהם.
3.המשיב התנגד לבקשה וטען כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר מפורט כנדרש ואף הערעור, לא נתמך בתצהיר בהתאם לדין ולפיכך ממילא, דינו להידחות. יצוין כי לתשובתם לתגובה צירפו המבקשים תצהיר מפורט וכן צירפו תצהיר לתמיכה בערעור, אשר, לטענתם, הושמט מהודעת הערעור.
לגופם של דברים טען המשיב כי בניגוד לטענת המבקשים, המשיב לא עזב את הארץ לאחר שנוצר החוב ועל מנת להתחמק מתשלומו, שכן פסק הדין ניתן ביום 7.1.96 בעוד המשיב יצא מישראל שנתיים קודם לכן ביום 16.2.94 . מאז ועד לאחרונה במשך 21 שנים, לא שב המשיב לארץ וגם עתה הגיע לביקור קצר בלבד. לטענת המשיב, עזב את הארץ לצמיתות עוד לפני מתן פסק הדין. המשיב טען כי הפניית המבקשים לצו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן עוד קודם למתן פסק הדין ואשר בוטל עם חתימת הסכם הפשרה, מצביעה דווקא על כך שעזב את הארץ, עוד בטרם ניתן אותו הצו.
לטענת המשיב, הינו תושב חוץ, בעל דרכון קנדי, שמרכז חייו כבר 21 שנים אינו בארץ. המשיב טען כי לא היה מעורב בהליכים נשוא פסק הדין, אינו זוכר כי חתם על יפוי כוח לייצגו באותו הליך אשר נפתח כשכבר התגורר בקנדה. עוד טען המשיב כי אין המדובר בפסק דין כספי ולכן גם בשל כך, אין אפשרות להוציא עיכוב יציאה מן הארץ כנגדו, במסגרת תיק זה.
לטענת המשיב, אין לו נכסים, כספים, או ערבים, בארץ וביטול ההחלטה תהיה למעשה כליאתו בארץ, ללא ביטוח רפואי ותוך גרימת נזקים כספיים ניכרים לעסקו בחו"ל. המשיב טען כי פרנסתו ומגוריו בקנדה ומשהינו נעדר נכסים בארץ, אין חשש שיבריחם.
דיון:
4.בהתאם לסעיף 80(ג) לחוק ההוצל"פ התשכ"ז, רשאי רשם ההוצל"פ או בית המשפט להורות על השהיה או עיכוב ביצוע של החלטה ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו. ההלכות שנקבעו בעניין עיכוב ביצוע פסק דין, עם הגשת ערעור, חלות גם על בקשה לעיכוב הליכים בהוצל"פ וזאת מכח תקנה 470 לתקנות סד"א התשמ"ד, אשר קובעת כי: "עיכוב ביצוע לעניין זה הוא (1) עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק הוצאה לפועל התשכ"ז- 1967".
לעניין תקנה זו נקבע: "למדים אנו מהגדרה רחבה זו כי "עיכוב ביצוע" כולל למעשה כל דרך של הוצאה של ההחלטה עליה הוגש הערעור, מן הכח אל הפועל" (בש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ. מנהל המכס והמע"מ פד"י מ"ט (3) 258).
במסגרת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, על בית המשפט לשקול שני שיקולים:
א. סיכויי ההצלחה בערעור.