עש"א 43248-04-16 מקבי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ -סניף רמת השרון

לפניי בקשה לצו ארעי, שעניינה בהתראה שקיבל מן המשיב 2 (להלן: המפקח) בעניין הכרזתו "לקוח מוגבל חמור", החל מיום 28.4.16. הבקשה הגיעה לטיפולי הערב. הבקשה אינה ממוקדת ומדוייקת דיה, ולכן – למרות שתתקבל – דורשת פירוט רב יותר מאשר המקובל ביחס לבקשות לצווי ארעי, מכוח סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן: החוק).

1.למבקש שלושה חשבונות בנק לפחות, בשלושה בנקים שונים: בנק הפועלים, בנק מזרחי (המשיב 1), ובנק מרכנתיל.

-באשר לחשבון הראשון, בנק הפועלים התריע כבר על הגבלת חשבונו לפני כחודשיים. המבקש ביקש לערער על כך, בהליך אחר ובמקום אחר. האם ההגבלה הושעתה ארעית בגדרי אותו ערעור – לא נדע, וההליך העיקרי תלוי ועומד (עש"א 45265-02-16).

-הגבלה שניה, שהניעה את ההליך הנוכחי, באה מעת בנק מזרחי, המשיב 1. ברם ההודעה של בנק זה בדבר כניסת ההגבלה לתוקפה – לא צורפה; פרטיה, לרבות התראות קודמות – לא נמסרו כאן; והיא לא נתקפה ישירות, בהתאם להוראת סעיף 10 לחוק.

-החשבון השלישי, זה שבבנק מרכנתיל, עודנו פעיל, וחששו העיקרי של המבקש ממוקד עד כמה שניתן להבין בכך שההגבלות בחשבונותיו הראשון והשני עלולים לגרום לפגיעה בניהול החשבון השלישי (ושמא אחרים), שבבנק מרכנתיל.

2.ההליך העיקרי שהגיש המבקש, ביום 21.4.16, מתיימר להיות ערעור לפי סעיף 10 לחוק, הנסב על הצורך בגריעתם של 11 שיקים שחוללו, ממניין השיקים אשר בנק מזרחי מנה כשיקים שסירובם בחשבונו מצדיק את הכרזתו של המבקש כלקוח מוגבל. טענת המבקש, בתמצית (ולא כאן המקום להידרש לטענה זו, הרחוקה מלהיות פשוטה): השיקים, שכולם נערכו לפקודת נפרע אחד, הפכו בשלב מסוים שיקים לבטחון, שעה שהמבקש עשה לפקודתו של אותו אוחז סדרת שיקים אחרת ומקבילה, שעם פרעונם היו השיקים המקוריים אמורים להיות מוחזרים למבקש. הנפרע בחר להציגם לפרעון, לטענת המבקש – שלא כדין, לטענת אותו נפרע (שעמדתו ידועה והוצגה במסגרת בקשה) – כדין, לכן הוצגו לפרעון, וחוללו בהיעדר כיסוי מספיק. לא בגדרי הבקשה לצו ארעי נכריע, ודאי לא במחלוקת שבין המבקש ואותו נפרע-אוחז, אף לא בשאלה האם די יהיה בכך להביא בתום ההליך העיקרי לגריעת השיקים ממניין השיקים שסורבו בחשבון המבקש בבנק מזרחי.

3.לערעור ולבקשתו צירף המבקש, כנספח א/1, את הודעת המפקח מיום 4.4.16, על כי הוא יוכרז "לקוח מוגבל חמור", החל מיום 28.4.16 (להלן: התראת ההגבלה החמורה). ההתראה נסמכת על דבר הגבלתו של המבקש בחשבון הבנק המסוים שלו בבנק הפועלים, ביום 11.2.16, וההגבלה בחשבון שלו אצל בנק המזרחי, ביום 19.4.16 (קרי, נכון למועד משלוח התראת ההגבלה החמורה, הגבלה שטרם נכנסה לתוקפה). המפקח ציין את זכות המבקש לערער על ההגבלות בהתאם להוראת סעיף 10 לחוק.

4.המבקש הגיש כאמור ערעור בהתאם לסעיף 10 לחוק, שבו בנק מזרחי הוא המשיב, והוא נדרש לשיקים שלשיטתו יש לגרוע ממניין השיקים שסורבו כאמור. בגדרי התובענה, הגיש בקשה לסעד ארעי דחוף, שכמשיבים לו צירף את בנק המזרחי והמפקח גם יחד, ובגדרו הוא עותר לצו למניעת ההגבלה שבהתראת ההגבלה החמורה לתוקפה, או ל"כל צו אחר". יוער כי עוד ביום הגשת הבקשה החליט כב' השופט רט בבית משפט השלום בהרצליה כי לא ניתן להיזקק לבקשה כלל בהיעדר תצהיר. תצהיר הוגש בעקבות החלטה זו, ולאחר דברים אלה הגיעה הבקשה לעיוני כאמור הערב.

5.ברי כי תקיפה ישירה של ההכרזה של המפקח על המבקש כ"לקוח מוגבל חמור" אינה אפשרית: ההכרזה היא פועל יוצא ומתחייב של הגבלת חשבונו של המבקש בבנק המזרחי, לאחר שהוכרז כבר לקוח מוגבל בבנק אחר (סעיף 3(א)(1) ו-3א לחוק). דרך ההשגה האפשרית, וניתן להעריך שבה התכוון המבקש ללכת, היא של השגה על ההגבלה השניה, זו בגין החשבון בבנק המזרחי, וכפועל יוצא מכך – עיקור הצורך (לשיטת המבקש) בהכרזה עליו כלקוח מוגבל חמור.