עש"א 42841-06-15 מרקוביץ נ' מרקוביץ ז"ל ואח'

1.בפניי בקשתה של המבקשת, צד ג בתיק הוצל"פ 01-90095-13-8, ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 19.5.15 של כב' רשם ההוצל"פ, מאיר עוזי שהורה על מינויו של ב"כ המשיב לכונס נכסים ופירט את הסמכויות הניתנות לו.

המשיב מסר תגובה מפורטת לבר"ע ובה התייחס לכל טענותיה של המבקשת, בצירוף נספחים ועתר לדחות את הבר"ע ולחייב את המבקשת בהוצאות המשיב, מהנימוקים שפרט בתגובה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובנספחים ושקלתי נימוקיהם, החלטתי לדון בבר"ע כבערעור ולדחותו, כמפורט להלן.

2.דומני כי הערעור הקדים את זמנו שכן אין בהחלטה נשוא הערעור קביעות סופיות ומוחלטות וכל שנקבע הינו לכאורה בלבד ובשלב המקדמי בו ניתנה ההחלטה. מההחלטה עצמה עולה כי נותרו סוגיות מרכזיות שלא הוכרעו ויהיה צורך לדון בהן ולהכריע, טרם שתינתן לכונס הנכסים הרשאה להמשיך בהליך הכינוס.

כך למשל במפורש קבע הרשם הנכבד בהחלטתו כי בשלב זה איננו מתיר הגשת תביעה לפירוק שיתוף והגביל בצו המנוי סעיף 1 (ב) את סמכויותיו של הכונס לפעולות טכניות בלבד כאשר המשך ההליך מותנה במתן הוראות מפורשות.

3.ההחלטה נשוא הערעור הינה החלטת המשך להחלטות קודמות המתייחסות לבקשתו המקורית של המשיב למנות כונס נכסים למכירת חלקו של החייב בנכס המקרקעין. הסוגיה המרכזית היחידה לה נדרש הרשם בהחלטתו הינה שאלת ההצדקה הכלכלית במימוש הנכס וקבע, ובכל הכבוד לטעמי בצדק, כי הוכחה לכאורה התועלת הכלכלית במימוש הנכס, גם אם יימכר כתפוס, כטענתה של המבקשת.

בשאלת הכדאיות הכלכלית כרוכות שאלות משנה כגון: שווי הנכס, זכות הדיירות המוגנת של המבקשת, חוב המזונות, החובות לאגודה שהיא החוכר הראשי של הנכס, החוב בגין מיסי ועד ובגין בניית מעלית ושיפוץ הלובי, חובות ככל שקיימים לנושים אחרים בכפוף לזכויותיו של המשיב מכוח סעיף 76 לחוק ההוצל"פ.

4.מבחינת הנתונים החשבונאיים, גם עפ"י שיטתה של המבקשת, קיימת לכאורה כדאיות כלכלית במימוש הנכס, כאשר המבקשת לא מצביעה על דרך אחרת לפירעון החוב (לאחר שבקשתה בטענת "פרעתי" נדחתה).

הנתונים הלכאוריים מצדיקים למנות כונס נכסים המהווה שלב ראשון ומקדמי בהליך של מימוש נכס מקרקעין, וזאת על מנת שיבחן מכוח סמכותו את הטענות החשבונאיות ויגיש לרשם דוח מפורט ומנומק, אשר המבקשת כמובן תוכל להתייחס אליו והרשם ידון בטענות הצדדים ואזי יחליט סופית אם אכן ישנה תועלת כלכלית להמשיך בהליך המימוש של הנכס ואזי יתן הוראות בהתאם.

בשלב זה לא נגרם למבקשת כל נזק ולא נפגעו זכויותיה, שאגב את עמדתה הביאה בפני הרשם במסגרת התגובה לבקשה המקורית למינוי כונס נכסים.

5.אני דוחה על הסף של ניסיונה הלא ראוי של המבקשת לטעון כי הרשם גיבש דעה קדומה לגביה כאשר ציין כי יכולה להסכים למכור את הנכס בתור פנוי ובכך להגדיל משמעותית את התמורה שתתקבל ממכירתו.

אין ספק כי התמורה ממכירת נכס בתור פנוי, גדולה משמעותית ממכירת נכס בתור תפוס, אך כמובן שלא ניתן לכפות על המבקשת לוותר על איזו מזכויותיה החוקיות והרשם כלל לא התכוון לכך אלא שתיתן דעתה להפרשי התמורה אם וכאשר יוחלט בסופו של יום למכור את הנכס כתפוס, עפ"י טענתה.