עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
39813-10-14
14/04/2015
|
בפני השופטת:
יהודית שיצר
|
| - נגד - |
המבקשת:
סידי קליין
|
משיבים:
1. סיוע משפטי מחוזי תל אביב
2. משרד המשפטים/המחלקה לסיוע משפטי
3. היועץ המשפטי לממשלה
|
| החלטה |
בפני בקשה לפסילת שופט.
המבקשת הגישה ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי שלא אישרה לה סיוע משפטי לצורך הגשת ערעור על החלטת ביה"ד לעבודה.
הטענות שמעלה המבקשת כנימוק לפסילה הן טענות של משוא פנים לכאורה מצידי, לטובת לשכת הסיוע המשפטי. היא מפנה לניהול של ערעורים קודמים שלה בפני ומעלה טענות קשות לפיהן לכאורה פגעתי בזכויותיה. בין היתר ציינה כי במועד מסויים נאמר לה ש"המחשב נפל", אך זה לא נכון, וכן הלינה שגרשתי את הקלדנית מהאולם ושוחחתי חד- צדדית עם ב"כ הסיוע המשפטי.
אדגיש שאין כל ממש בפן העובדתי של הטענות, אותן אני דוחה מכל וכל.
על פי חלוקת העבודה בבית המשפט אני שומעת ערעורים על החלטות הלשכה לסיוע המשפטי.
מטבעם, תיקים אלה מאופיינים במערערים שהם אנשים קשי יום, שלא אושר להם סיוע משפטי, לאור הקריטריונים שבחוק. אני משתדלת לנהוג במתדיינים אלה באורך רוח מיוחד, סובלנות והתחשבות מירבית.
לעניין פסילה, הכלל הוא שעל שופט לפסול עצמו כשיש חשש למשוא פנים או שדעתו נעולה, ולא יוכל לבחון את המקרה כראוי. ראו: ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד פס"ד כרך מח, חלק שלישי, תשנ"ד/תשנ"ד 1994.
חשד בלבד אינו מספיק ויש להצביע על אפשרות ממשית.
בעניינה של המערערת לא רק שלא נהגתי במשוא פנים, אלא עשיתי מעל ומעבר כדי לנסות לברר שמא ניתן לסייע לה בדרך זו או אחרת, והלשכה לסיוע משפטי שיתפה פעולה כדי לבוא לקראת המערערת. למרבה הצער לא נמצא פתרון, ובסופו של דבר נאלצתי לדחות את ערעורה בפס"ד מפורט ומנומק, עליו כנראה לא ערערה.
כל הערעורים שהגישה המערערת והבקשות לסיוע משפטי, נובעים מהתדיינויות שבבסיסן פרשה שעניינה סכסוך בין המערערת למעבידה לשעבר אלטשולר, ניסיונות לפתור את הסכסוך שכשלו, וההסתעפויות שצמחו סביב סכסוך זה, כך שהפרשה בכללותה בהחלט מוכרת לי היטב.