אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 35590-04-14 צדקת לוי יצחק בע"מ נ' בנק פועלים בע"מ סניף רמת אשכול

עש"א 35590-04-14 צדקת לוי יצחק בע"מ נ' בנק פועלים בע"מ סניף רמת אשכול

תאריך פרסום : 25/08/2015 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
35590-04-14
17/02/2015
בפני השופטת:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
המערערת:
צדקת לוי יצחק בע"מ
עו"ד ג' ברמץ
המשיב:
בנק פועלים בע"מ סניף רמת אשכול
פסק דין
 

 

1.הערעור הוא כנגד הודעת הגבלה שנשלחה ביום 13/04/14 למערערת בנוגע לחשבון שלה אצל המשיב (להלן-"הודעת ההגבלה").

 

2. המערערת עותרת לגריעה של 8 שיקים מרשימת השיקים בהודעת ההגבלה ומשהותר לה לתקן את הודעת הערעור והוספת ארבעה שיקים נוספים ביקשה לגרוע גם אותם ממניין השיקים. טוענת המערערת כי היה לה יסוד סביר לצפות שהשיקים לא יסורבו ולפי סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן – "החוק") ולפיכך דין הערעור להתקבל. בנוסף טענה כי הנסיבות מצדיקות גריעה של השיקים בהיעדר דרישה או טענה של המושך כנגד חילול השיק.

 

3.לגרסת המערערת, המשיב (להלן- "הבנק") כיבד שיקים שהוצגו לו שעה שהיה כיסוי בחשבון רק למחרת יום הערך. לפיכך, היה על הבנק לכבד את שיקים 1,4,5,8,9,10 ברשימת השיקים בסעיף 2 להודעת הערעור וכן לא היה מקום לחילול שיקים 6 ו-7 בסעיף 2 הואיל והופקד סכום במזומן במועד הצגתם לבנק. בדומה לכך נטען בנוגע ל- 4 שיקים נוספים שהוספו להודעת הערעור.

 

4.המערערת טוענת כי עיסוקה בהמרת כספים על פי רישיון שניתן לה ממשרד האוצר. עסקינן בעסק דינמי לפי טיבו במסגרתו ניתנת תמורה ללקוח על אתר בעת ההמרה ולפיכך, אין בחילול השיקים שהוגשו לחשבון כדי לפגוע בצד ג' כי אם במערערת בלבד בכך שנותרה יתרת חובה בחשבונה. בנסבות אלו, כיבד הבנק שיקים שעה שהמערערת דאגה לכיסוי בחשבון למחרת יום הצגתם בבנק ולראייה, הציג 56 מקרים בהם כובדו השיקים.

 

5.הבנק טוען מנגד כי סירוב השיקים נעשה כדין בהעדר מסגרת אשראי בחשבון של המערערת, דבר המחייב אותה לפעול בחשבון ביתרת זכות בלבד. משלא עשתה כן המערערת נשלחה לה הודעת הגבלה ואין להלין כנגדה על סירוב של השיקים. בנוסף נטען כי המועד הרלוונטי לבחינת היתרה בחשבון לצורך סירוב או כיבוד שיק הוא מועד הצגתו לפירעון . לפיכך, אין בהפקדה בחשבון לכיסוי השיק לאחר יום ההצגה כדי למנוע את הסירוב בהתאם לסעיף 1 לחוק.

הבנק, הכחיש כי היה נוהג בינו ובין המערערת לפיו יכובדו שקים למרות יתרת חובה והיכן ששיקים כובדו, הדבר נעשה על פי בקשה ספציפית ומיוחדת של המערערת ובהסתמך על התחייבות שלה להפקדה למחרת ולא באישור כללי וגורף (בהפניה לשיקים שנפרעו ביום 06/03/14) . כמו כן, הובהר למערערת כי עליה לנהל את החשבון ללא יתרת חובה (במכתב מהבנק מיום 19/12/13 , נספח ה' לכתב התשובה) ובהתאם לכך היא ביקשה ביום 09/01/14 לכבד שיקים בידיעתה שאין לה אישורה גורף כאמור.

דיון ומסקנות:  

6.אין חולק שאין בחשבון מסגרת אשראי כלשהי ולדברי נציג המערערת בעדותו היה מינוס בחשבון והיה ידוע למערערת שלא ניתן להתנהל בחשבון בחריגה . לדברי העד, ההתחשבות של הבנק בניהול החשבון בחריגה לא הייתה קבועה כי אם לפי שיקול פרטני ובמקרה פרטני ולא בצורה גורפת לניהול החשבון ב'מינוס' (עמ' 2 שורות 26-29, עמ' 3 שורות 21-23). כדבריו: "היו מתחשבים גם כשהיה מינוס" (עמ' 2 שורה 29). לעיתים העד היה מתקשר למנהל הסניף ולעיתים זה עבד אוטומטית, כדבריו. העד הודה כי הבנק התרה בפניו בכתב לאחר שסורבו מספר שיקים והובהר לו שלא יאושרו חריגות בחשבון. למרות זאת, עקב קשיי נזילות של המערערת הופקדו שיקים אחדים שיצרו יתרת חובה אך הדבר לא קרה לעיתים תכופות. עם זאת לדברי העד "היה ברור שאם אני מבטל שיק ומכניס כסף לחשבון, הבנק יבין אותי..." ( עמ' 3 שורות 7-18).

 

7.מדברי נציג הבנק עולה כי למערערת היו 3 חשבונות וחלק מטענות המערערת על כיבוד שיקים בהיעדר כיסוי בחשבון הן בהתייחס לחשבון אחר של המערערת אצלה. נציג הבנק אישר כי מדפי החשבון שצורפו כנספח להודעת הערעור ניתן ללמוד "שהיו מקרים שההפקדות בוצעו אחרי סגירת יום הסניף" והשיקים כובדו. לדבריו, את 56 הדוגמאות הספציפיות לגביהן טענה המערערת הוא לא בדק אחת לאחת כי אם את השיקים הרלוונטיים לחשבון זה ולא לחשבון אחר של המערערת. נכון הדבר גם בנוגע ל-16 דוגמאות נוספות של כיבוד שיקים ביתרת חובה בהסתמך על הפקדה למחרת יום הצגת השיק לפירעון, גם הם לא נבדקו פרטנית ( עמ' 4 שורות 13-20).

 

8. סעיף 1 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992 0להלן-"ההוראות") נקבע כי "יום הסליקה " הוא יום העסקים הבנקאי שבו הופקדו השיקים שלגביהם נערכת הסליקה.

בסעיף 4 להוראות אלה קובע: מלבן 2"( א) הוצג לבנק שיק שנמשך עליו באמצעות המסלקה, יהא רשאי לחייב את לקוחו ביום הסליקה. (ב) החליט בנק נ משך כאמור בסעיף קטן (א) שלא לכבד את השיק, ביזמתו או בשל פגם בשיק או בשל הוראת הלקוח שלא לכבדו או מסיבה אחרת, יחזיר את השיק לבנק הגובה ביום העסקים הבנקאי הראשון לאחר יום הסליקה שבו הוצג לו השיק ".

בהתאם לאותן הוראות, היום הקובע לבחינת היתרה בחשבון אם יש בה כדי להספיק לפרעון השיק שנמשך מהחשבון, הינו יום סליקת השיק קרי: יום העסקים הבנקאי בו הוצג השיק לפירעון בבנק הגובה ע"י הנפרע או הנסב (ראו ע"א 19/08 לוי ינאי ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] 12/06/08).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ