עש"א
בית משפט השלום נצרת
|
27187-02-14
15/03/2015
|
בפני השופטת:
עינב גולומב
|
| - נגד - |
מערערת:
א. ארזים הנדסה ובניה בע"מ
|
משיב:
סניף מגדל העמק בנק הפועלים
|
| פסק דין |
לפניי ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן – החוק), לגריעת שקים שסורבו על ידי המשיב (להלן גם – הבנק).
רקע ותמצית טענות הצדדים:
1.המערערת היא חברה לפיתוח ובניה שניהלה חשבון בנק עסקי אצל המשיב. למערערת הועמדה מסגרת אשראי בסך 500,000 ₪. לטענת המערערת בפועל אישר הבנק מסגרות גבוהות מאלה, נהג לאפשר לה באופן שגרתי לחרוג מהמסגרת בסכומים ניכרים.
2.הערעור כפי שהוגש מתייחס לסירוב 143 שיקים שנמשכו על-ידי המערערת, בתקופה שמיום 24.11.13 עד ליום 21.01.14.
3.אין מחלוקת כי 119 שיקים מתוך השיקים הנ"ל, סורבו מחמת אכ"מ. היתר סורבו לאחר הודעת ההגבלה מיום 13.2.14, מהסיבה שהחשבון הוגבל.
4דיוננו מתמקד ב- 119 השיקים הנ"ל שסורבו מהסיבה אכ"מ.
5.בערעור טענה המערערת כי הבנק לא קיים את הוראות החוק והתקנות לעניין מתן התראה על סירוב שיקים והודעת הגבלה. בסיכומיה לא חזרה המערערת על טענות אלה, ולפיכך אינני נדרשת להן.
6. לטענת המערערת בערעורה, נוצרו בינה לבין נציגי הבנק יחסי אמון והשתרש ביניהם נוהג, לפיו לא יוחזרו ו/או לא יסורבו שקים כלשהם בחשבון המערערת מבלי שתינתן לה הודעה מפורשת, ואפשרות להסדרת עניין החריגה במידה וזו תהייה קיימת. במסגרת ההתנהלות בין הצדדים שקדמה לסירוב השיקים נושא הערעור, אפשר הבנק למערערת לחרוג ממסגרת האשראי שהוקצתה לה. לטענתה, נוצרה אצלה ציפייה על בסיס היחסים עם הבנק ויסוד סביר להניח כי הבנק יכבד את השיקים על אף החריגה. הבנק שינה את המדיניות במפתיע ובאופן חד צדדי מבלי ליתן לה הודעה מוקדמת.
7.בסיכומיה טוענת המערערת כי המסגרת שהוקצתה לה בפועל כעולה מתדפיס תנועות שהוגש על ידי הבנק, היא 800,000 ₪, וכי על פי הסכמת הבנק ולנוכח הבטוחות שנמסרו לבנק בצורת שעבודים על רכבים של המערערת לרבות פיקדונותיה בבנק, הרי שהמסגרת הגיעה אף עד לשני מיליון ₪ בתחילת שנת 2013. לטענתה בהמשך, הבנק הקטין באופן חד צדדי את מסגרת האשראי ללא הסבר וללא כל סיבה ולא מסר למערערת הודעה מוקדמת על כך. לטענת המערערת, בנסיבות העניין היה לה יסוד סביר להניח כי הבנק ימשיך לכבד את השיקים, ולפיכך יש להורות על ביטול השיקים שסורבו בהתאם לעילה הקבועה בסעיף 10א(3) לחוק. עוד טוענת המערערת כי במקרה דנן מתקיימים שיקולי צדק התומכים בביטול הסירוב, וזאת לנוכח התנהלותו החד-צדדית של הבנק והמצב אליו נקלעה המערערת עקב כך.
