אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 21543-05-14

עש"א 21543-05-14

תאריך פרסום : 11/06/2015 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
21543-05-14
03/06/2015
בפני השופטת:
יהודית שיצר

- נגד -
המשיבה(המערערת):
אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב
עו"ד גבריאלי נחום ויעל קלמנוביץ
המבקשת:
אליעז בנימינה(18-18) בע"מ ערן פרזנטי
עו"ד ערן פרזנטי יהודית שיצר
החלטה

1.בקשה לדחות על הסף ערעור על החלטת הפוסקת בקניין רוחני, מיום 07.04.2014. הערעור הוגש ביום 13.05.2014. לשיטת המשיבה, הערעור הוגש באיחור. לפיכך הגישה בקשה לדחות הערעור על הסף.

2.המבקשת (המשיבה בערעור) טוענת כי המועד להגשת ערעור על החלטת רשם סימני המסחר הינו תוך 30 יום מיום ההחלטה עליה מערערים, לבית המשפט המחוזי כקבוע בתקנה 2 לתקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), תשמ"ח-1987 (להלן: "תקנות סימני המסחר (ערעור)"). מאחר ובפועל הוגש הערעור דנן ביום 13.05.2014 יש לדחותו על הסף, שכן הוא הוגש באיחור של כשבוע מבלי שנתבקשה ארכה מביהמ"ש. אין חולק כי בתקופה זו חלה פגרת הפסח בין 14.04.2014 - 21.04.2014, אך לשיטת המבקשת הפגרה כלל אינה חלה על ערעור על החלטת רשם הפטנטים. היא מצטטת את תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וטוענת כי התקנה לא הוחלה על הליכים לפי תקנות סימני מסחר ולפיכך הפגרה אינה מפסיקה מרוץ המועדים והמועד להגשת הערעור היה צריך להיות עד 07-08.04.2014, ולכן הוגש באיחור.

3.מנגד טוענת המשיבה (המערערת) כי פסיקת בית המשפט העליון הפוכה מטענת המשיבה וקובעת כי יש לנקוט בפירוש אינטגרטיבי של תקנות סדרי הדין ולהחילן על ערעורים אזרחיים לסוגיהם. היא מפנה לבש"א 7599/04 שלמה זך נ' תנה תעשיות 1991 בע"מ (להלן: "פס"ד זך"). טענת המשיבה היא כי היות והערעור מתברר כהליך אזרחי, על פי תכלית תקנה 529, ראוי לקבוע כי הפגרה חלה על המקרה שלפנינו. כמו-כן מפנה לרע"א 6297/02 איזבלה גולד נ' גאולת הכרך בע"מ (להלן: "פס"ד גולד"). על יסוד הפסיקה מסיקה המשיבה שפגרת הפסח איננה תקופה נמנית ומשכך הערעור הוגש במועד. עוד היא מוסיפה לחלופין כי ההחלטה נשלחה בפקס, בהעתק לא קריא ביום 07.04.2014 ובדואר התקבלה ביום 22.04.2014, כך שלחלופין, המועד האמיתי להגשת הערעור היה 22.05.14.

דיון והכרעה

4.לאחר בחינת עמדות הצדדים, אני מוצאת כי הבקשה אינה מגלה עילה לדחות הערעור על הסף.

החלטת הפוסקת בקניין רוחני ניתנה כאמור ביום 07.04.2014. תקנה 2 לתקנות סימני מסחר קובעת:

"ערעור יהיה בכתב ויוגש למשרד הרישום של בית משפט מחוזי תוך שלושים ימים מיום החלטת הרשם שעליה מערערים".

על פי לשון התקנה כשלעצמה, המועד הסופי להגשת הערעור היה צריך להיות 07-08.04.2014. בפועל כאמור הוגש הערעור ביום 13.05.2014.

אלא שבמהלך תקופת 30 הימים, בתאריכים 14.04.2014-21.04.2014 חלה, בין היתר, פגרת הפסח, בהתאם לס' 1(2) לתקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג-1983. (להלן: "תקנות הפגרות"). לפי תקנה 529 לתקנות סד"א תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו באותן התקנות. המחלוקת בין הצדדים באשר לתחולתה של פגרת הפסח במקרה דנן, היא האם תובא פגרת הפסח במניין הימים שנקבעו בתקנות סימני המסחר (ערעור), שאז הגשת הערעור אינה בזמנה, או שמא לא תובא במניין הימים כפי שנקבע בתקנות סד"א והגשת הערעור היא במועד.

תקנה 2 לתקנות סימני המסחר קובעת רק את המועד להגשת הערעור ואת הפורום אליו יוגש. היות ונקבע כי יש להגיש את הערעור לבית משפט מחוזי, הוא זה שישמע את הערעור. על בית המשפט המחוזי חלות תקנות הפגרות, שהן תקנות ספציפיות שנועדו להסדיר את פעילות ביהמ"ש והמזכירויות. בירור הערעור בבימ"ש מחוזי, ממילא מכפיף את הערעור למועדי וסדרי הפעילות והפגרות החלות בבימ"ש מחוזי. כך גם תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את מועדי הערעורים, אך כאשר מועדים נופלים לתוך מועדי הפגרות, הן דואגות לסנכרן את המועדים עם תקנות הפגרות שהן תקנות ספציפיות. תכליתן של תקנות הפגרות לאפשר פגרה הן לצוות העובדים והן לציבור עוה"ד והמתדיינים. מימוש תכלית זו באה לידי ביטוי מעשי בכך שמועדים נדחים במהלך הפגרה. חוסר אזכור מפורש של ערעור על רשם סימני המסחר, הוא לטעמי בגדר השמטה מקרית, או תקלה של מתקין התקנות, ואין כל היגיון או נימוק ענייני להחיל דווקא על סוג ערעור זה דין מיוחד.

תימוכין למסקנתי אני מוצאת גם בפרשת זך, שם ההחלטה מושא הבקשה ניתנה גם כן ע"י רשם סימני המסחר, והוגשה בקשה נוכח אי בהירות בשאלת התחולה של תקופת הפגרה על הגשת ערעור על ההחלטה של רשם סימני המסחר. ביהמ"ש מציין כי המועד להגשת הליך ערעורי על החלטת רשם סימני המסחר לא נקבע בתקנות סד"א, כאמור וכי תקנה 529 אף היא לא הוחלה באופן מפורש על המקרה שלפניו. עם זאת, אומר כב' הרשם עודד שחם כי רוב תקנות סד"א, הנוגעות להליכי ערעור, הוחלו על ערעור על החלטה של רשם סימני המסחר, הוא מפנה לתקנה 3 לתקנות סימני מסחר, ופוסק:

"יש להפעיל במקרה זה גישה דומה לזו שהוחלה ברע"א 9460/00, שם בחר בית המשפט ב"פירוש אינטגרטיבי", של תקנות סדר הדין האזרחי עם הסדרים המצויים לחוץ לאותן תקנות ונוגעים להליכים אזרחיים. תכלית תקנה 529 היא להשעות, בתקופת הפגרה, את מניין הימים להגשת הליכים אזרחיים, לרבות הליכי ערעור לבית משפט זה. הואיל וערעור על החלטת רשם סימני המסחר מתברר, בפועל, כערעור אזרחי, על פי תכלית התקנה מן הראוי לקבוע כי זו חלה על המקרה שבפניי".

ברוח זו מצטט ביהמ"ש גם, מפרשת גולד, בזו הלשון:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ