פ
בית משפט השלום חיפה
|
2902-06
21/11/2006
|
בפני השופט:
פלאח זאיד
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מר גרי
|
הנתבע:
פלוני
עו"ד גלידר
|
| גזר דין |
האישום
- הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו, בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים עליה ועל שני ילדיהם המשותפים.
- בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשם והמתלוננת הינם פרודים מזה כשלוש וחצי שנים. ביום 24.9.06 סמוך לשעה 21:00 צעק הנאשם על המתלוננת בביתה ותקף אותה באמצעות מקל ההליכה שלו בגבה. כשביקשה המתלוננת מהנאשם לצאת מביתה, ניגש זה לכיוון המטבח ואיים על המתלוננת ועל שני ילדיהם המשותפים כי יהרוג אותם באמצעות סכין שיקח מהמטבח.
טענות ב"כ הצדדים
- ב"כ המאשימה ציין את החומרה שבעבירות האלימות במשפחה, ואת העדר מוראו של הנאשם מביצוע העבירות שעה ששלושה חודשי מאסר על תנאי תלויים ועומדים נגדו, וביקש להשית עליו מאסר בפועל לתקופה משמעותית, הפעלת המאסר המותנה במצטבר למאסר, והטלת מאסר על תנאי משמעותי נוסף. בנוגע לקנס, הודיע התובע שאינו מבקשו לאור מצבו של הנאשם.
- הסנגור ביקש להתחשב בהודאת מרשו המיידית, בקבלת האחריות והחרטה על מעשיו ובחסכון הזמן השיפוטי. עוד נטען שזו עבירת התקיפה הראשונה בעברו של הנאשם, וכי המדובר במעשה הנמצא במדרג הנמוך של עבירות התקיפה, וכי לא נגרמה חבלה למתלוננת שהצריכה טיפול רפואי. הסניגור ציין את מחלת מרשו ואת העובדה שהוא מסתייע במקל הליכה. כן נטען שבעברו הרשעה אחת בלבד, וכי הגיע לגיל 53 שנים.
- בסוף דבריו ביקש הסנגור להסתפק בהפעלת עונש המאסר המותנה, ולהוסיף לכך עונש עתידי שיהא בו כדי להרתיע את הנאשם מהישנות העבירות בהן הורשע.
- הנאשם טען שהעבירה בוצעה על ידו כשהיה תחת השפעת סמים, בהן השתמש תקופה של שבועיים בלבד, וכי כעת הוא נקי מסמים וסובל מהתמכרות לאלכוהול.
עדות המתלוננים בבית המשפט
- בנו של הנאשם שהגיע לגיל 17 שנים ביקש ליתן לאביו הזדמנות ולהורות על שחרורו. הבן טען שביקר את אביו בבית המעצר, ונענה לבקשת הסליחה שלו.
- בתו של הנאשם, בת ה-18 שנים, ביקשה אף היא לשחרר את אביה, ולאפשר לו לצאת ממעגל הסמים, תוך שהיא מסבירה את מעשיו במילים: "
הוא היה ממש בן אדם אחר ... ואני מאמינה שמה שהוא עשה זה לא הוא אלא בגלל הסמים".
דיון
- המושג "אלימות" הפך, לצערנו, לאחד מסימני ההיכר הבולטים של החברה בישראל. אלימות נכנסה לתוך המשפחה, לבתי הספר, למועדונים ולכל מקום אפשרי, עד כי לפעמים הביאה לתוצאה טרגית וקטלנית.
- בתי המשפט אינם גורם מעניש בלבד אלא גם מחנך. הענישה המקלה שהיתה נהוגה במקרים כגון אלה הוכיחה את כשלונה, ורק ענישה מרתיעה תביא את השינוי המיוחל לטובה.
- הנאשם ניצל את הכלי שאמור לסייע לו בחיי היומיום בשל בעיותיו הרפואיות, הוא מקל ההליכה, לצורך ביצוע מעלליו, ומגיע לבית המשפט ומבקש רחמים בשל היותו מהלך בעזרת אותו מקל. דומה הדבר למקרה בו נאשם שרצח את הוריו מבקש את רחמי בית המשפט בשל היותו יתום.
- קורבנותיו של הנאשם הם האנשים שהיו אמורים להיות הקרובים ביותר אליו - אשתו וילדיו. לאחר תקיפת האשה איים הנאשם להרוג אותה יחד עם שני ילדיהם. ראיתי ושמעתי את שני הילדים, וליבי עימם. מחד, עומדים בפניי שני ילדים המתקרבים לגיל 18 שנים, וכואבים את פגיעת אביהם בהם ובאימם. מאידך עומדים אותם שני ילדים ובוכים את מעצר אביהם בשל אותה פגיעה. ילדים אלה נמצאים בין הפטיש והסדן, ונקרעים בין הכאב הדורש את הענשת האב והכאב הדורש את שחרורו.
- אנשים כדוגמת הנאשם חייבים להבין, שדמם של בני ביתם אינו הפקר. עוד על הנאשם להבין, שבית המשפט יגנו על אשתו וילדיו, שעה שהוא מעל באימונם ופגע בגופם ובנפשם.
- הסניגור טען שתקיפת הנאשם את אשתו לא היתה חמורה ולא הצדיקה טיפול רפואי. אינני מקבל טיעון זה, שהרי עצם הנגיעה המכאיבה באשתו פרודתו לבטח גרמה לכאב נפשי עמוק, ולעוצמת המכה אין עוד רלבנטיות. העונש שאטיל על הנאשם התחשב בהעדר ההיזקקות לטיפול רפואי, אחרת היה העונש אמור להיות חמור בהרבה.
- האישה לא הגיעה לבית המשפט לבקש רחמים על הנאשם. הילדים כן הגיעו, כאמור, ומראה פניהם, וקולם קורע הלב עת ביקשו את רחמי בית המשפט על אביהם, מקשים עליי במלאכת גזירת העונש. אין ספק שרק מאסר בפועל לתקופה מרתיעה תשיג את מטרת הענישה במקרה זה.
- הנאשם טען בפניי שעשה את מעשיו שעה שהיה נתון תחת השפעת סמים. גם בתו אמרה את אותם הדברים, והוסיפה שבעת המעשה אביה היה אדם אחר. הנאשם טען בפניי שכעת אינו משתמש בסמים ובעייתו היחידה היא התמכרותו לאלכוהול. הנאשם אינו מבין את משמעות הגמילה האמיתית מסמים, ומילותיו בדבר היותו נקי מסמים מרמזות על הסכנה הטמונה בו באם אקצר בתקופת מאסרו, בשל העדר מודעותו לצורך בהליך גמילה ארוך, הכולל גמילה פיזית ונפשית מסמים, ולאחריהם השתלבות הדרגתית בחיי החברה התקינים. המקום בו יהא על הנאשם להוכיח את כנות כוונותיו להיגמל מסמים ומאלכוהול הוא בית הסוהר, וכל עוד לא נגמל תהא הדרך לביצוע עבירות נוספות סלולה בפניו וגלויה לעין כאור השמש.
- בשקלול מכלול הנתונים, הן לקולא והן לחומרה, ולאחר שלקחתי בחשבון את כל טיעוני הצדדים, וכל הבקשות שהונחו בפניי בעת הטיעונים לעונש, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים :
א. מאסר בפועל לתקופה של 21 חודשים, החל מיום מעצרו 24/9/2006.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת