אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עשינו עסק בע"מ ואח' נ' היסנס בע"מ ואח'

עשינו עסק בע"מ ואח' נ' היסנס בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 26/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
13243-08-10
22/01/2012
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
1. עשינו עסק בע"מ (התובעת) 2. ביבס יוסף (נתבעים שכנגד) 4. מאור אלון 5. מאור יעל
הנתבע:
ה יי סנס בע"מ (הנתבעת/ התובעת שכנגד)

החלטה בבקשה להפקדת ערובה

לפני בקשה להורות על הפקדת ערובה בתביעה שכנגד - להבטחת הוצאות משפט.

בתיק זה הוגשה תביעה כנגד המשיבה. המשיבה הגישה תביעה שכנגד בסכום של 12,554,014 ₪, שהועמדה לצרכי אגרה על סך 3,000,000 ₪. עוד הגישה בקשה לחיוב המבקשת 1 בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. בית המשפט הורה למבקשת 1 להפקיד ערובה בגובה 35,000 ₪ - וכך עשתה. עתה, מגישים המבקשים בקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם.

התובעת שכנגד, חברה ישראלית, היתה במועדים הרלוונטיים לתביעה יצרנית ובעלת זכויות במוניטור נשימתי לפעוטות המשווק תחת שם המותג: "BabySense". הצדדים התקשרו בהסכם להפצת המוצר בשוק היפני, בתמצית, התובעת שכנגד טענה להפרת הסכמים, ביצוע עוולות נזיקיות וכי היא זכאית לסעד של מתן חשבונות.

ארבעת המבקשים ביקשו כי בית המשפט יורה על הפקדת ערובה לפי שיקול דעתו להבטחת הוצאות המשפט וכי הפקדת הערובה תהא תנאי להמשך ההליכים בתיק. לטענתם, המשיבה היא חברה בע"מ ועצם העמדת סכום התביעה על סכום נמוך בהרבה משגורסת המשיבה כי מגיע לה, לצרכי אגרה – הוא המצביע על היעדר יכולת כלכלית, עוד טענו המבקשים כי המשיבה חסרת נכסים סחירים. זאת ועוד, לאור כך ברור גם כי המשיבה בעצמה אינה מאמינה בסיכויי התביעה שלה. לטענת המבקשים, לנוכח העובדה שהמבקשת 1 חוייבה בהפקדת ערובה ומהטעם של שוויון בפני החוק ואיזון ראוי בין הצדדים, יש לחייב המשיבה בהפקדת ערובה בסכום ראוי.

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה. המשיבה טענה כי המבקשים לא צירפו אסמכתא לתמיכה בטענתם בדבר חוסר יכולת כלכלית, זאת בעוד שבמסגרת הבקשה הנגדית להפקדת ערובה, מנהלה של המבקשת 1 כאן הודה כי היא אינה פעילה כלל. הטענה לפיה יש לחייבה בהפקדה "לשם האיזון" נעדרת כל בסיס משפטי. המשיבה טענה כי היא תאגיד הפועל בלמעלה מ – 30 מדינות שונות, כשהמוצר העיקרי המיוצר והמשווק על ידה הינו מוצר המוניטור "בייביסנס". לשיטתה, הונה העצמי עומד על כ – 4,000,000 ₪ והיא אינה נזקקת לאשראי, בשונה מחברות אחרות, לתמיכה בטענתה צירפה מכתב מרו"ח ותצהיר מנהלה.

המבקשים השיבו לבקשה וטענו כי הנטל בדבר הוכחת יכולת כלכלית מוטל על המשיבה וכי היא לא עמדה בו. לשיטתה, אין באישור הלאקוני שצירפה של רו"ח בכדי להוות אסמכתא המלמדת על חוסן כלכלי.

דיון

ס' 353א לחוק החברות קובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

7.        "סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: (א) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. (ב) (ג) (ד) הדבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן (ה) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או (ו) אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע." (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם בנבו)).

8.        עקרונות הבדיקה הינם כדלקמן: "בסעיף 353א לחוק נאמר כאמור כי בית המשפט רשאי שלא לחייב את החברה בהפקדת ערבות, אם ראה שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערבות להבטחת הוצאות הנתבע והקושיה היא: האם ניתן לבחון את סיכויי ההליך במסגרת ה"רשאי" הנ"ל. לשיטתנו, השיקולים הכלליים המסדירים את סוגיית חיובו של התובע בהפקדת ערובה: איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מחד גיסא לבין זכותו של נתבע ש"נגרר" להליך משפטי (שלא ייצא נפסד ולא ייפגע בקניינו גם אם יזכה) מאידך גיסא –חלים גם בענייננו. אחת מהמטרות העיקריות של הכוח לחייב תובע – בין אם הוא בשר ודם ובין אם הוא תאגיד - בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע. מכאן שבעיקרון אף סיכויי ההליך רלבנטיים. 13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, ...משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, ...זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות: (א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). (ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624). משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ( השוו: The White Book, 620 para. 25.12.7). הנה כי כן, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי" (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם בנבו)).

9.     מכאן, לענייננו. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לבקשה, כתב התביעה מצאתי כי:

א. המשיבה לא הוכיחה את יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות המבקשת אם תזכה בדין.

החברה היא חברה בע"מ. המשיבה הגישה תגובתה בצירוף מכתב לאקוני מרו"ח ותצהיר מנהלה, אולם לא צירפה דו"חות פיננסיים ואין ללמוד מהמכתב ומהתצהיר בלבד בדבר יכולתה לשאת בהוצאות. על כן הנני קובעת כי לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את יכולתה כאמור.

ב.נסיבות העניין מצדיקות חיוב במתן ערובה.

בשלב זה סיכויי התביעה אינם ברורים. בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון לסטות מהכלל ואין מקום לפטור את המשיבה מההפקדה המבוקשת.

ג. גובה הערובה.

יש לקבוע ערובה שתהיה מידתית ותאזן כלל השיקולים הרלוונטיים: זכות הגישה לערכאות מחד גיסא וזכות הקניין של התובע והנתבע מאידך גיסא. במקרה שלפני, לאחר ששקלתי את השיקולים כנ"ל, הנני קובעת כי המשיבה תפקיד סך כולל של 100,000 ש"ח להבטחת הוצאות כל המבקשים במזומן או ערבות בנקאית בסכום זהה.

 ההליכים יעוכבו עד להפקדת הסכום המזומן או הערבות הבנקאית בקופת בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ